סוכות
המדרש דן בשאלה מדוע שמיני עצרת, שהוא ה'עצרת' של חג הסוכות, צמוד ליום השביעי של סוכות, בעוד ה'עצרת' של חג הפסח, הלוא היא חג השבועות, מרוחקת חמישים יום מחג הפסח. המדרש משיב על כך במשל: "למלך שהיו לו בנות הרבה, מהן נשואות במקום קרוב ומהן נשואות במקום רחוק. יום אחד באו כולן לשאול שלום המלך אביהם. אמר המלך: אלו שנשואות במקום קרוב יש באפשרותן ללכת ולבוא, ואלו שנשואות במקום רחוק אין באפשרותן ללכת ולבוא. עד שהן כולן אצלי, נעשה כולנו יום טוב אחד ונשמח עמן". והנמשל: "כך עצרת של פסח: עד שהם יוצאים מחורף לקיץ אמר הקב"ה יש בידם לצאת ולבוא. אבל עצרת של חג – על-ידי שהם יוצאים מהקיץ לחורף אמר הקב"ה אין בידם לצאת ולבוא, אלא עד שהם כאן נעשה יום טוב אחד ונשמח".
המלך הוא הקב"ה, ו'הבנות הנשואות' אלו נשמות ישראל, שירדו לעולם הזה והקימו כאן 'בתים': הן עוסקות בגילוי אלוקות בתוך המציאות הגשמית. יש מהן 'קרובות', אלה נשמות הצדיקים, ויש 'רחוקות' – אלה שלמרבה הצער התרחקו מאביהן המלך, מהקב"ה, ועתה הן בבחינת בעלי תשובה. יום אחד בשנה באות כל הנשמות, הקרובות והרחוקות, אל המלך ("יום אחד באו כולן לשאול שלום המלך אביהם"), זה יום הכיפורים. כל נשמה מתעוררת וחשה קִרבה לקב"ה. זו הולכת ומתעצמת, ומגיעה לשיאה בחג הסוכות. את כל החוויות הרוחניות של יום הכיפורים יוצקים במצוות הסוכה וארבעת המינים. לחגיגה זו שותפות הן הנשמות ה'קרובות' הן ה'רחוקות'.
בתום החג מגיעה ה'עצרת' – עצירה שנועדה להפנים את שפע הגילויים האלוקיים. העצרת של חג הפסח באה אחרי חמישים יום, מפני שזה אופיו של חג הפסח: עבודה רוחנית הדרגתית, יום אחר יום, עד חג השבועות. כך אפשר לחגוג את ה'עצרת' בדרך ראויה. זו עבודת הצדיקים, הנשמות ה'קרובות'. ואולם שמיני עצרת הוא החג של הנשמות ה'רחוקות'. החג בא אחרי עבודת התשובה של הימים הנוראים. הנשמות האלה היו רחוקות, ובאו במפתיע אל אביהן המלך. כעת אי-אפשר לדחות את ה'עצרת'. יש לנצל את שהיית הנשמות האלה כאן, שכן אם יחזרו לחיים הרגילים, ספק אם ישובו.
פסח חל בעונת האביב, שאז אפשר בנקל לבוא אל המלך. גם עבודת ה' בתקופה זו נוחה יותר. השמש זורחת ומאירה, ויש גם התגלות אלוקית של "שמש ומגן ה' אלוקים". לעומת זה, חודש תשרי קרוב לעונת החורף. אורו של הקב"ה מכוסה ונעלם. לכן חוגגים את שמחת תורה בשמיני עצרת, כי על-ידי השמחה אפשר לפרוץ את הגדרים, לבטל את כל העכבות ולגבור על קשיי החורף. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
