פרשת וארא
"ולא שמעו לא משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (פרק ו' פסוק ט')
ידועה השאלה : מפני מה גלגל הקב"ה שבנ"י ישראל יעבדו עבודת פרך על מה ולמה עבודה כל כך קשה עד כדי כך שלא היו יכולים לשמוע אפילו את בשורת הגאולה! לכאורה אמנם נגזר בברית בין הבתרים "ועבדום וענו אותם" אך מדוע עבודת פרך כל כך קשה?!
ומביא ע"כ הרבי מליובאוויטש את דברי אדמו"ר הזקן (שיום ההילולא שלו חל השבוע בכ"ד טבת)
שע"י שעבוד מצרים זכו לקבל את התורה הקדושה. מכיוון ששעבוד מצרים הוא עניין של בירור וזיכוך כמו כור הברזל. ודבר זה נעשה ע"י זיכוך הגוף , וכלה"ק של הרבי: "כי כדי לפעול זיכוך העולם שיהיה ראוי לגילוי שבמתן תורה, (שיוכל להכיל את עוצם גילוי הקדושה שבא ע"י מתן תורה) היה צריך להיות תחילה הזיכוך דישראל – כי כל העולם תלוי בישראל וכמו שכותב שלמה המלך בספר קהלת: "גם את העולם נתן בלבם" ומובא בכתבי האריז"ל פי' "שהאדם הוא עולם קטן המורכב מד' יסודות גשמיים וד' יסודות רוחניים. ואותו הדבר יש בכל עולם ועולם ד' יסודות גשמיים ורוחניים וע"י שמתקן האדם ד' יסודות שבו עי"ז יתקן ד' יסודות שבעולם".
והזיכוך של ישראל נעשה ע"י קושי השעבוד של עבודת הפרך שהיו מחליפים מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים. שזהו כמו שינוי הטבע ממש. ופועל את ביטוש הגוף. ועל ידי ביטוש הגוף אור הנשמה מאיר כי הגוף מתבטל ולא חוסם את אור הנשמה עד שיאיר בו האור העצמי של הנשמה. ועי"כ יגיע למצב שקדושת התורה והמצוות תחדור גם בגוף הגשמי עצמו וע"י שישפיע על הגוף עצמו ישפיע כך לעולם הגשמי עצמו קדושה שתחדור בתוך גשמיות העולם, מכיון שהאדם בכוחו להשפיע על העולם עצמו כנ"ל .
ומביא על כך ר' נחום מצ'רנוביל בספרו "מאור עינים" בשם תיקוני הזהר שעבודת בנ"י במצרים היתה הכנה למתן תורה מכל בחינות הלימוד שיש בתורה כמ"ש ויעבידו מצרים בחומר – זהו הקל וחומר, ובלבנים- זהו ליבון ההלכה, ובכל עבודתם בשדה – זו הברייתא. את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך – זו פירכא. וכשאמר משה רבינו לקב"ה :"הן בנ"י לא שמעו אלי " וכו' זהו אחד מעשרה קל וחומר שבתורה ועי"כ גילה והוציא את עניין דרשת הקל וחומר בתורה. כלומר על ידי עבודת הפרך שעבדו במצרים גשמיות הגוף של בנ"י הזדככה עד שיכלו לקבל את התורה ברמה שתחדור לתוך העולם הזה ותשפיע לעולם הזה. שידוע שמתן תורה גרם לכך שאפשר לקחת חפץ גשמי ולקדש אותו עד שהקדושה תתפוס בו וזהו דבר עצום לחבר בין רוחניות לגשמיות חיבור בלתי אפשרי לכאורה!
וזהו עניין ה"דעת" שבתורה שידוע שעניין הדעת הוא התקשרות והתחברות. ולפני מתן תורה למדו אבותינו את התורה אך לא היה בבחינת דעת מכיון שלא היה חיבור בין הגשמיות לרוחניות. וע"י העבודה הקשה הזדכך גופם וזכו לקבל את בחינת הדעת. ולכן כשמשה רבנו אמר לקב"ה :"למה הרעותה לעם הזה" ענה לו הקב"ה : "וארא אל אברהם יצחק ויעקב באל שדי ושמי הוי' לא נודעתי להם" שלא היה בחינת דעת בגילוי שם הוי' בעולם. וע"י העבודה הקשה יתגלה שם הוי' בעולם בבחינת דעת- חיבור אמיתי בין גשמיות העולם לרוחניות כדי להגיע לתכלית האמיתית שלשמה נברא העולם .
ואז יתברר שהרעה הזמנית יש בה גילוי והכנה לטוב הגדול שיבוא ולכן אמר לו "ושמי הוי' לא נודעתי להם" שם היה הוה ויהיה שעתיד ועבר שוים אצלו ויודע שהרע הוא הכנה לטוב גדול ומה שנראה לאדם שהוא רעה מכיון שאין בו דעת! אבל לפי חכמת ה' צריך באותו הזמן להצטמצם ולהדחק כי מרעה זו תצא טובה גדולה כמו שאומרים לאדם עבוד קשה יום אחד ותקבל שכר אלף ימים ודאי שכל אדם יסכים לכך. ולכן דווקא לפני גאולת מצרים היה צריך להכביד את העבודה כדי להיות מוכנים למתן תורה!
ויהי רצון שנזכה בקרוב לגילוי הדעת בעולם כמ"ש "ומלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים" בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
הרב מיכאל בראל (אלאשוילי)
לעילוי נשמת אחי היקר חכם שבתי בן אברהם ורות ע"ה.
