פרשת בשלח
קריעת ים סוף התחוללה כאשר משה נצטווה להרים את מטהו ולנטות את ידו על הים. על-פי תרגום יונתן היו חקוקים על מטה משה שמו הגדול של הקב"ה, עשר המכות, שלושת האבות, שש האימהות ושנים-עשר השבטים. מדוע נחקקו על המטה כל שש האימהות, והלוא חז"ל קבעו ש"אין קורין אימהות אלא לארבע"? כמו-כן דרוש הסבר מדוע היו צריכים להופיע עליו שמות שנים-עשר השבטים ולא היה דיי בשלושת האבות.
בהמשך נאמר בתרגום יונתן כי בקיעת ים סוף לא הייתה בנתיב אחד, אלא הים נבקע לשנים-עשר נתיבים, כמניין י"ב שבטי ישראל. מוסבר בתורת החסידות שקריעת ים סוף התחוללה גם בעולמות העליונים, ומשמעותה הפנימית – הסרת 'ים' ההסתר ומתן היכולת שהאור האלוקי יחדור לתוך המציאות התחתונה. בעולמות העליונים שורה אחדות מוחלטת אל מול האור האלוקי המאיר שם בגלוי. לעומת זה, בעולמות התחתונים ניכרת יותר ויותר מציאותם של הברואים. כאן בא לידי ביטוי ייחודו של כל אחד ואחד מהם. קריעת ים סוף פתחה את הפתח לעבודה בעולמנו, המתאפיין בריבוי פרטים.
עניין זה נרמז בבקיעת הים לשנים-עשר הנתיבים, כנגד שנים-עשר השבטים, שנולדו משש האימהות. העבודה הרוחנית של האבות הייתה כללית, וביטאה את האחדות האלוקית העליונה, שאין בה כל-כך התחלקות לפרטים. לעומת זה, שנים-עשר השבטים מייצגים את ההתחלקות לפרטים ולקווי עבודה נבדלים. לכן היה חשוב שהתחלקות הפרטים תבוא לידי ביטוי גם בקריעת הים. הכוח לכך ניתן על-ידי שמו של הקב"ה, החקוק על מטה משה. כאשר מחוברים לאלוקות אפשר לפעול אפילו במצרים, "ערוות הארץ", ולכן נחקקו על המטה גם עשר המכות. כמו-כן נחקקו על המטה שמות השבטים, להמחיש שדווקא הפרטים נחוצים להשלמת התכנית האלוקית של הארת העולם, שכן כל אחד ואחד מבטא את האחדות האלוקית בדרך הייחודית לו.
ההוראה שעלינו להפיק מכך היא בדבר חשיבותם של הפרטים הקטנים. יש השואפים להפוך עולמות ולחולל מהפכות, אך הם מזניחים את הפרטים הקטנים. אם חלילה הם שומעים על יהודי העומד להמיר את דתו, יעשו הכול כדי להצילו, אבל לדאוג שיהודי יֵדע איזו ברכה מברכים וכיצד לקבוע מזוזה – זה נראֶה 'קטן' בעיניהם. עלינו לזכור שלצד הדברים הגדולים צריך לייקר כל מעשה קטן. כל מצווה מאירה את העולם, כקביעת הרמב"ם: "לעולם יראה אדם עצמו (וכן כל העולם) כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצווה אחת, אשריו שהכריע עצמו… ואת כל העולם לכף זכות". (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
