פרשת קרח
בפרשתנו הקב"ה אומר לאהרון: "וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי, לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה". רש"י מפרש את המילה 'למשחה': "לגדולה", ומכאן שהכינוי 'משיח' לגואל הוא הנעלה ביותר. מעשה המשיחה מבטא את הגדוּלה, מכיוון שהיא נעשית כאשר האדם הנמשח זכה בה מכוח עצמו והיא לא באה לו בירושה. לכן נאמר בגמרא (הוריות יא,ב) שאין מושחים מלך בן מלך (חוץ מבמצב שבו יש מחלוקת על המלוכה).
מול כינוי זה ('משיח') לגואל העתידי יש לו עוד כינוי – "בן-דוד". כינוי זה מבטא מדרגה פחותה, מפני שהוא מדגיש את מעלתו של המשיח מצד ייחוסו, ולא את מעלותיו העצמאיות. לכן במדרשים המדברים על פחיתות ערכו של דור המשיח מופיע הכינוי "בן-דוד"; "אין בן-דוד בא" וכדומה. אלה שני קצוות בדמותו של המשיח: הוא בעל מדרגה עליונה ביותר, כפי שנאמר (ישעיה נב,יג) "הנה ישכיל עבדי, ירום ונישא וגבה מאוד", ובה בעת הוא בטל בתכלית, כפי שאמר אביו, דוד המלך: "ואנכי תולעת ולא איש" (תהילים כב,ז).
על-פי זה יובהר מאמר תמוה של הגמרא (סנהדרין צח,א): "אין בן-דוד בא עד שיתבקש דג לחולה ולא יימצא". מה הקשר בין מחסור בדג בעבור חולה לבין המשיח? יש לפרש זאת בשתי דרכים, על-פי שתי דרכי הגאולה – "אין בן-דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או שכולו חייב". אם זה דור חייב, הוא מגולם בדמות 'חולה' הזקוק ל'דג': החולי מייצג כאן חטאים ועוונות, ואלה נוצרים כאשר אדם שוכח שקיומו נובע מדבר ה' המקיים אותו בכל רגע. ה'תרופה' היא "יתבקש דג לחולה" – חידוש הקשר עם מקור החיים האמיתי, דבר הרמוז בדג. הדגים שרויים תמיד במקור חיותם, והם חשים שהינתקות ממקור החיים היא מיתתם. כך יהודי צריך להרגיש, שמקור חייו הוא הקב"ה וחלילה לו לפרוש מן הקדושה ולוּ לרגע אחד.
אך אם זה "דור שכולו זכאי", ה'חולי' אינו מייצג חטא, אלא השתוקקות נעלית לקדושה, בדוגמת "חולת אהבה" (שיר השירים ב,ה). אלא שהאהבה סותרת לפעמים את ההתבטלות המוחלטת לקב"ה, שבה אין שום תחושה עצמאית, ולכן ה'חולה' הזה זקוק ל'דג' – להתבטלות. כאן המשמעות "ולא יימצא" היא לחיוב – מדרגת ההתבטלות של הדגים אינה גבוהה דייה למדרגתו של אוהב ה', שכן האוהב מבקש להתמזג עם האלוקות ולחדול מלהתקיים, בעוד הדג עצמו הוא מציאות נפרדת. בדור כזה, ש"כולו זכאי", בא "בן-דוד", כי מתוך ההתבטלות המוחלטת שלו הוא מגיע עד למעלה-מעלה, עד רום כל המדרגות שבמשיח. (רשימות, חוברת יא)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
