פרשת ויחי
בפרשתנו מביאה התורה את מה שהתחולל כאשר יוסף הצדיק שומע כי אביו כבר חולה וימיו ספורים והוא מביא את שני בניו מנשה ואפרים אל יעקב אביו כדי שיברכם, יוסף מגיש אותם כך שמנשה הבכור יהיה בצד ימינו של יעקב, ואפרים הצעיר יהיה בצד שמאל של אביו, אבל יעקב אבינו משנה את הסדר, כמו שכתוב "וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור".
שואלים המפרשים, אם רצה יעקב לשנות ולהחשיב את אפרים לעומת מנשה, יכול היה לבקש ממנשה שיזוז לצד שמאל ומאפרים שיזוז לצד ימין וכך יברך אותם כאשר ידיו ישרות במקום לשנות את ידיו?
עונים המפרשים, מכאן למדים כמה נזהר יעקב אבינו שלא לפגוע במנשה, כי אם היה מבקש ממנו לזוז הייתה בזה פגיעה קשה במנשה, אבל כאשר הוא שיכל את ידיו הדבר לא היה כל כך ניכר וייתכן ומנשה כלל לא היה מודע למה שהתחרש מעל ראשו, לולי יוסף העיר לאביו, כמו שכתוב "ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו".
על כך שואלים מפרשי התורה, מדוע יוסף כל כך נבהל ומנסה לשנות את ידי אביו יעקב?
התשובה לכך, כי יוסף חש על בשרו מהי קנאת אחים, כאשר אביו יעקב עשה לו כתונת פסים הביא הדבר לקנאה קשה בין השבטים לבין יוסף עד כדי כך שמכרוהו לעבד, יוסף חושש שכעת עלולה קנאה להתפרץ בין מנשה ואפרים, ומנשה יעמוד על כבודו בתור הבן הבכור והדבר יגרום למריבה ביניהם, ולכן יוסף מנסה למנוע את הדבר.
יעקב אבינו כאשר הוא עומד על שלו ואומר ליוסף "ידעתי בני ידעתי" עד כדי שבסופו של דבר הוא אומר את המילים שלאורך כל הדורות ברכו בהם אבות את בניהם ועד ימינו כל אבא מברך בהם את בניו, וכמו שאומר יעקב אבינו "בך יברך ישראל" בכם מנשה ואפרים יתפלל כל אבא על בנו "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה".
ונשאלת השאלה מדוע דווקא כאפרים וכמנשה?, למה לא לברך ישימך אלוקים כראובן ושמעון? או ישימך כלוי ויששכר?
אלא שכאשר ראה יעקב את האהבה שהייתה בין מנשה ואפרים, מנשה לא כעס על יעקב ולא אמר לו סבא, למה אני לא מקבל את הברכה מיד ימין שלך הרי אני הבכור! להיפך הוא מפרגן לאחיו הצעיר, אומר יעקב אבינו לעצמו דבר כזה עוד לא היה מבריאת העולם, קנאה בין אחים תמיד הייתה, בין קין להבל הקנאה הביאה לטרגדיה נוראה שקם אח והרג את אחיו, גם על יצחק וישמעאל אומרת שרה לאברהם "כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני" אומר על כך רש"י "אתה למד שהיה מריב עם יצחק על הירושה ואומר אני בכור ונוטל פי שנים ויוצאים בשדה ונוטל קשתו ויורה בו חצים", בין יעקב לעשיו הייתה מריבה שרצה עשי להרוג את יעקב, ובין השבטים לבין יוסף הייתה קנאה שהביאה למכירתו,.
כעת כאשר יעקב אבינו רואה שבין שני האחים מנשה ואפרים אין קנאה הוא מתפעל מכך, ולכן הוא אומר על כך "בך יברך ישראל" שהאהבה הזאת תמיד תשכון בעם ישראל בין אח לאח ובין אדם לאדם.
הסבר נוסף על פי תורת החסידות מבאר את הייחודיות של מנשה ואפרים בכך שהם היו היחידים מכל בניו וצאצאיו של יעקב אבינו שגדלו כל חייהם בארץ מצרים – ערוות הארץ, ולמרות זאת גדלו והתחנכו בדרך טובה, ולכן דווקא אפרים ומנשה מהווים דוגמא לכל הדורות הבאים, אל יאמר אדם אם הייתי גדל ומתחנך בסביבה של צדיקים הייתי גם אני צדיק ומה אעשה והסביבה שגדלתי בה השפיעה עליי, אפרים ומנשה הם ההוכחה שניתן להתגבר על כל הניסיונות והקשיים ואפילו בערוות הארץ ללכת בדרך התורה והקדושה.
הרב אבישי בטאשוילי הי"ו מראשון לציון
