פרשת בהר בחוקותי
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם".
פירש הרב חיד"א זצוק"ל (בספר נחל קדומים): אמרו רז"ל במדרש: אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה, הֲרֵינִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתָם. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: אָמַר לָהֶם: אִם שְׁמַרְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה, הֲרֵינִי מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם.
וצריך להבין: א. בדברי רבי חמא: אם שמרו את התורה, למה צריך להחשיב להם כאילו עשו את המצוות? הרי עשו אותם בפועל! ב. בדברי רבי חנינא: למה הכוונה "כאילו עשיתם את עצמכם"? ג. מה ההבדל בין שני המאמרים?
כיצד משלימים את המצוות החסרות
ביאור הדבר על פי מה שהקשו הראשונים: הרי אמרו חז"ל, כי תרי"ג מצוות הם כנגד רמ"ח אברים ושס"ה גידים שבגוף האדם, וכן נשמתו מורכבת מרמ"ח אברים ושס"ה גידים רוחניים, וקיום כל המצוות הריהו תיקון הגוף והנשמה ושלימותם. וקשה: הרי האדם אינו יכול לקיים הרבה מצוות עשה התלויים במקרה, לדוגמא מצות נתינת גט – היא רק אם חלילה מגרש את אשתו, מצות פדיון הבן – היא רק אם זכה לבן בכור, וכן מצות יבום וחליצה, וכן מצוות רבות התלויות בבית המקדש, וכן מצוות השייכות לכהנים בלבד, או ללויים בלבד וכו'. וכיצד יזכה האדם לקיים את כולם?
אמנם ב' תשובות נתנו בדבר: א. אם האדם מקבל על עצמו את כל המצוות, ומקיים כל מה שיש בידו לקיים, וממתין ומצפה לקיים כל מצוה שתבא לידו, ורוצה הוא בקיומם, אזי ה', שהוא בוחן לבות וכליות, ויודע את טוב לבבו ורצונו, מעלה עליו כאילו קיימם כולם. ב. על ידי עסק התורה במצוות, שלומד דיני המצוה, נחשב לו כאילו קיים את המצוה, וכמו שאמרו: כל העוסק בתורת עולה, כאילו הקריב עולה.
ולפי זה יובנו דברי רבותינו במדרש, כי היה קשה להם בפסוק: די היה לומר "אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו", ומה הצורך להוסיף "ועשיתם אותם"? לכן פירש רבי חמא ברבי חנינא, שדבר גדול לימדנו הכתוב, שאם "את מצותי תשמרו" – פירוש: תמתינו ותצפו תמיד מתי יבואו לידכם המצוות ותזכו לקיימם, וכלשון הכתוב "ואביו שמר את הדבר", שיעקב המתין וצפה לקיום הדבר, החלום של יוסף. ואם כן, שאתם חפצים וממתינים לקיום המצוה, נחשב לכם כאילו "ועשיתם אותם", הגם שלא תקיימו אותם בפועל, וזה מגודל חסדיו וצדקותיו של ה', לעשות דבר שאיננו כאילו ישנו. וזהו שאמר רבי חמא: "אם שמרתם, הריני מעלה עליכם כאילו עשיתם", שאת המחשבה הטובה שלכם הקב"ה מצרף למעשה.
ורבי חנינא בר פפא פירש אחרת: "אם בחוקותי תלכו", שפירושו שתהיו עמלים בתורה, ואז על ידי עסק התורה נחשב כאילו "ואת מצותי תשמרו". ומה באו להוסיף המילים "ועשיתם אותם"? הוסיף ופירש: אל תקרא "ועשיתם אותם", אלא "ועשיתם אתם", כאילו אתם עושים את עצמכם, כי המצוות שהיו חסרים לכם שלא עשיתם, וממילא היו חסרים האברים שכנגדם, על ידי התורה הושלמו אותם אברים, וכאילו עשיתם את עצמכם, שהשלמתם את האברים החסרים שלכם.
על ידי המצוות בוראים מלאכים, ומבררים ניצוצי קדושה השייכים לנשמה
עוד יתבארו דברי רבותינו כך: שנו רבותינו: "עשה מצוה אחת, קנה לו סניגור אחד", שעל ידי מעשה המצוות נבראים מלאכים, שהם נקראים בשם המצוה. וזהו שאמר רבי חמא בר חנינא "אם שמרתם, הריני מעלה עליכם כאילו אתם עושים אותם", כלומר את המלאכים, שהם נבראים על ידי המצוות, ונקראים בשם המצוות עצמם, ומעלה אני עליכם כאילו אתם עושים מלאכים הנבראים על ידי מעשה המצוות. ורבי חנינא בר פפא פירש שהפסוק בא ללמדנו, שעל ידי התורה והמצוות האדם מברר ניצוצי הקדושה השייכים לחלקי נפש רוח ונשמה שלו, כידוע. והקב"ה ברחמיו מחשיב כאילו עשה האדם את עצמו, מפני שעל ידי מעשיו נעשה הדבר, אף על פי שבאמת האדם רק קיים המצוה, והקב"ה הוא זה שמברר את ניצוצי הקדושה. ועוד יתבארו דבריו "כאילו עשיתם את עצמכם", כי על ידי התורה והמצוות אדם מזכך את גופו, עד שנעשה רוחני כמו הנפש, ונמצא שהאדם עושה מעצמו בריה חדשה, רוחנית, וזהו שנחשב כאילו "עושה את עצמו". עד כאן מהרב חיד"א זצ"ל.
נלמד מכאן: א. עלינו להשתוקק ולצפות לקיום המצוות, גם אלה שאין בידינו לעשותם. ב. נעסוק בתורה גם במצוות שאין בידינו לעשותם, כדי שייחשב לנו כאילו עשינו אותם, ובזה נשלים את עצמנו. ג. נשמח בקיום המצוות, שאנו בוראים על ידם מלאכים (שהם עתידים לשלם לנו את שכרינו), ומבררים ניצוצי קדושה השייכים לנו, ומזככים את עצמנו. שבת שלום.
הרב מאיר מושיאשוילי הי,ו מאשדוד
