הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'מקץ'

הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'מקץ'

פרשת מקץ

מהותה של חכמת יון:
בחג החנוכה אותו סיימנו ממש עכשיו הרוח נצחה את החומר. האימפריה היונית על כל גודלה ועוצמתה, הובסה על ידי חלשים ומועטים ובעיקר טהורים. במסגרת מאמרנו, נעמוד על תוכנה ומהותה של גלות יון. בנביא ובחז"ל, מצאנו הגדרות מספר הנוגעות לגלות יון. בספר דניאל (פ"ב) דניאל מזכיר לנבוכדנצאר מלך בבל את חלומו, ולאחר מכן פותר אותו בפניו. החלום היה על פסל גדול שהיה עשוי מחומרים שונים, והחלקים המרמזים על יון, הם הבטן והירכיים שהיו עשויים מנחושת. מצאנו הגדרה נוספת גם כן בדניאל (פ"ז) שם חולם דניאל עצמו, על ארבע חיות גדולות העולות מן הים וזו שכנגד יון היא הנמר. נוסף על כך דרשו חז"ל (בראשית רבה ב' ד') "וחושך זו גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהייתה אומרת להם כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". יש עוד כמה הגדרות בחז"ל, אך נתמקד בהבנת הקשר שבין השלוש הללו. נסכם: יון = נחושת – נמר – וחושך.
במשנה באבות (ה' כ')"יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וכו' לעשות רצון אביך בשמים". רבנו עובדיה מברטנורא במקום מפרש – כי הנמר נולד מחזיר הבר ומלביאה. וכיון שהוא ממזר, זה השורש לעזות הפנים שלו. מעניין לראות כי הנביא ישעיה משייך את העזות לנחושת, באומרו "ומצחך נחושה" (ישעיה מח' ד'). למדנו אם כן שהעזות מאפיינת את הנמר (בשונה מהאריה שהוא חזק, הנמר מעיז פנים ומזה כולם נרתעים) וניכרת היטב במצח. וכבר כתב החתם סופר (פרשת תצוה) כי מקומו של הציץ (אחד משמונת בגדיו של כהן גדול) הוא על המצח, ומלשון חיזוק וניצחון. ומה שכתוב עליו "קודש לה' " כיון שמידת העזות היא מגונה, וכדברי המשנה מובילה לגיהנום. אך אם משתמשים בה לעבודת ה', היא תורמת רבות. ועוד לימדונו חז"ל (ע"ז טז'.) כי הציץ מכפר על המצח. לאחר שראינו שיון קשורים לעזות פנים, נתעמק להבין היכן הם עשו זאת, וביחס למי.
הנה כתוב בפס' "יפת אלוהים ליפת וישכון באהלי שם" (בראשית י' כז'). ולמדו מכאן חז"ל שליופי של יפת יש מקום באוהלי שם, היינו עם ישראל. זהו המקור לכך שהשפה הלועזית היחידה שמותר לכתוב בה את כתבי הקודש, היא יוונית. אך מאידך ידוע כמה חז"ל קידשו מלחמה, בכל הנוגע לתרבות יון והשלכותיה. כיצד אם כן ניתן להבין את הפרדוקס הזה.
כאן נדרשים אנו לדבריו של ר' יצחק הוטנר זצ"ל (פחד יצחק חנוכה, מאמר ד') ונרחיב. הקב"ה גילה לנו את רצונו בעולם, באמצעות שתי מערכות שאירעו בזמנים שונים. הראשונה היא מערכת בריאת העולם, שנברא בעשרה מאמרות. הקב"ה עשה זאת משום חפצו להיטיב עמנו בעולם הבא, והדרך להגיע לטוב המוחלט הלזה הוא דרך עולמנו (ואין כאן המקום להאריך). המערכת השנייה היא מתן תורה, בה קיבלנו את עשרת הדברות (המכוונות כנגד עשרת מאמרות). התורה ניתנה לנו עשרים ושש דורות לאחר בריאת העולם, והיא גילוי רצונו (וכלשון מהר"ל "סדר הבריאה") ובה גנוז וטמון כל ההיקף והעומק שבבריאה. לכן חכמי ישראל שהגיעו לדרגות נשגבות, ידעו את כל החוכמות השונות מן התורה. הואיל והיא השורש לכל המתרחש. אלא ששני המהלכים הללו שונים בדרך בה הם יצאו לפועל. מערכת הבריאה מבוססת על חוקיות מוכרחת, וכמאמר הבורא "יהי אור", "יהי רקיע" ועוד, ללא שום יכולת להתנגד. לעומתה מערכת מתן תורה ניתנה בדרך בחירה וחירות לאדם. וכפי שניתן ללמוד זאת מן הציוויים השונים "לא תשתחווה" " לא תחמוד" ועוד. בכלל הציווי להימנע, מונחת האפשרות לעשות חלילה נגד רצון ה'.
חכמת הטבע עם כל היופי והעומק שבה, עדיין נחשבת היא לחיצונית לעומת הפנימיות האמתית הטמונה בתורה. זאת מלבד מה שקיום העולם תלוי בתורה. כך שלא ניתן בשום אופן להפריד ביניהם.
לאור האמור נוכל להבין את ההתנגדות החזקה של יוון לעם ישראל. היוונים הרי התעסקו בחכמת הטבע ובחכמות נוספות. בעקבות עיסוקם המוגבר בחכמות אלו, השתלטה עליהם השקפה של הכרחיות – השקפה הנוגדת לחלוטין את מבטה של התורה (וכפי שהתבטאו הראשונים בחריפות על אריסטו שהאמין רק במה שראו עיניו ולא מעבר). אם כן דווקא הדרך המשותפת של יוון עם ישראל, במובן שעסקו במחקר הבריאה ומשאביה, גרם להם לפרץ עז של שנאה לתורת ישראל ולכל המסתעף. כשנאה של שני חברים שהיא עמוקה וחריפה הרבה יותר. כיון שהיוונים לא יכלו להשלים עם המציאות, שישנה חכמה (משאת נפשם) שלא הגיעו אליה, והיא נמצאת רק בידי עם ישראל. ממילא דווקא נקודת החכמה אותה השיגו מסבירה את היחס הכפול אליה. מצד אחד כתבי הקודש רק בלשונם, ומאידך סלידה וריחוק מכל הפולקלור היווני. זה היה החושך שרצו היוונים להכניס לישראל. וכדברי רמח"ל הידועים במסילת ישרים (פ"ג) כי לחושך יש שני סוגי טעויות – מסתיר, ומבלבל. וזו הייתה העזות, להכחיש מציאות ברורה וקיימת. אם כן הבנו היטב את הקשר בין נחושת – נמר – וחושך.
הרב מיכאל מירון הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*