פרשת תרומה\
פיו וליבו שווים
על הפסוק המתאר את ארון ברית ה' נאמר "וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב: (שמות כה, יא) כידוע שארון הברית מסמל את תלמידי החכמים ולומדי התורה, כיון שבתוך ארון הברית היו מונחים לוחות הברית עם שברי הלוחות הראשונים ששיבר משה רבינו.
מלבד זאת אומר המדרש שבשלושה כלים במשכן ישנו זר: "כתר מלכות, כנגד השולחן שכתוב בו "זר זהב סביב", כתר כהונה, כנגד המזבח שכתוב בו "זר זהב סביב", וכתר תורה, כנגד הארון שכתוב בו "זר זהב". וכתר תורה עולה על כולם.
למעשה היה הארון מורכב משלושה ארונות, ארון חיצוני מזהב, בתוכו ארון מעץ ובתוך הארון מעץ היה ארון מזהב, כך שהיה מצופה מבית ומחוץ בזהב, מכאן למדו חכמינו בגמרא "אמר רבא: כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו (פנימיותו וחיצוניותו שווים), אינו תלמיד חכם." (יומא עב, ב). היינו שתלמיד חכם אמיתי לא ראוי שיהיה אחד בפה ואחד בלב אלא שיהיו פיו וליבו שווים.
וכן אומר דוד המלך "תּוֹרַת אֱלֹ-הָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו" (תהילים לז, יא) ומפרש הרד"ק: כמו שהוא מורה בפיו כן הוא בליבו, וכן היא התורה בליבו, כי יהיה תוכו כברו.
במדרש מגילת איכה נאמר על הפסוק "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ" (איכה ג לג) … בשני מקומות פעלו ישראל: באחד פעלו בפיהם ולא בליבם, ובאחד פעלו בליבם ולא פעלו בפיהם, ואלו הן: בהר סיני ובבל, בסיני פעלו בפיהם ולא בליבם, כמו שכתוב: "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ" (תהילים עח, לו), ואילו בבבל פעלו בליבם אבל לא בפיהם, כמו שכתוב "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ", אמר הקב"ה: יבוא פה שבסיני ויכפר על פה שבבבל, ויבוא לב שבבבל ויכפר על לב שבסיני… אף על פי כן: " וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ", הביא עליהם הקב"ה איש צר ואויב זה המן שהגה את מכתן (הגזירה הקשה).
הגמרא במסכת מגילה אומרת "הם לא עשו אלא לפנים, אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים" (יב' ע"א), כשם שעם ישראל לא באמת סגדו לפסל של נבוכדנצר, ליבם לא היה עימם בהשתחוויה זו, רק פיהם, כך גם הקב"ה הביא עליהם את גזירת המן מידה כנגד מידה, הגזירה הייתה רק בהבל פיהו של הקב"ה אבל לא היה בליבו של הקב"ה לקיים אותה ולכן בסופו של דבר הקב"ה ביטל אותה.
מדרש זה יוצר השלמה בין סיני ובין בבל כך שביחד יוצרים הם את קבלת התורה! זה (סיני) נתן את הפה וזה (בבל) נתן את הלב וביחד יש לנו "אחד בפה ואחד בלב".
הגמרא במסכת ברכות מספרת את סיפור הדחתו של רבן גמליאל מתפקיד הנשיאות, שבזמן נשיאותו היה שם שומר בפתח בית המדרש שהגביל את כניסת התלמידים לבית המדרש, ובאותו היום שהורידו את רבן גמליאל מנשיאותו "סילקוהו לשומר הפתח וניתנה להם רשות לתלמידים להיכנס" בגלל שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו, לא ייכנס לבית המדרש. ובאותו היום שביטלו את השומר שישב בפתח בית המדרש, נוספו ספסלים רבים לבית המדרש, יש אומרים שנוספו 400 ספסלים ויש אומרים 700 ספסלים, ומסיימת הגמרא, חלשה דעתו של רבן גמליאל "שמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל".
הגמרא במסכת יומא (לה, ע"ב) מביאה את הסיפור על הלל שקפא בשלג מעל ארובת בית המדרש: "… הלל עלה ונתלה וישב על פי הארובה כדי שישמע דברי אלוקים חיים מפי שמעיה ואבטליון, אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו שלג מן השמים, כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי! בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה, עלו ומצאו עליו רום (גובה) שלש אמות שלג".
הלל הזקן סב סבו של רבן גמליאל, לא נכנס לבית המדרש משום שלא היה בידו את מטבע של חצי הטרעפיק לשלם לשומר בית המדרש, הלל הוא הקטגור של כל מי שיאמר שלא למד תורה מפני שהיה עני: "כלום עני היית יותר מהלל?"
וכאן, נכד נכדו של הלל, רבן גמליאל מהעיר יבנה, אמנם לא דורש תשלום, אבל שם שומר שיודע להבחין מי תוכו כברו וראוי להיכנס לבית המדרש ומי לא!
שואלים המפרשים, כיצד באמת ידע להבחין השומר של רבן גמליאל בין תלמיד שתוכו כברו ובין מי שאיננו כזה? והסבירו שכנראה רבן גמליאל תלה שלט בכניסה לבית המדרש "אין מקום, בית המדרש מלא" מי שלא היה תוכו כברו, שב על עקביו ועזב, מי שהיה תוכו כברו, כבר מצא את הדרך להיכנס … בין אם מהחלון ובין אם מהארובה וידעו שאותו תלמיד אכן פיו וליבו שווים.
מה יעשה אדם שיבוא לשמוע את דרשת הרב בשבת קודש בבית הכנסת ויראה שאין עוד מקום לשבת? האם יקום וייצא? האם לא היו אבותינו שומעים את דרשת רבני העדה גם כשישבו על הריצפה ועל מדריגות התיבה? היו שעמדו ליד פתחי החלונות של בית הכנסת ודרכם שמעו את הדרשה, האם עלה על דעתו של מישהו לוותר על שמיעת הדרשה? זו היא אהבת תורה אמיתית של מי שפיו וליבו שווים.
הרב אבישי בטאשוילי הי"ו מרשל"צ
לעילוי נשמת
מו"ר חמי הרב חכם שמואל בן דוד ורחל ע"ה צדק שניאורסון
מרת רחל ראיה בת חכם אבישי ואסתר ע"ה
מרת יוכבד בת חכם שמואל ורחל ראיה ע"ה חן
