חול המועד פסח
נפתח בהקדמה. סדר היום של היהודי בנוי באופן כזה שמקומו משנתו הוא עסוק בעבודת הבורא:
בבוקר אמירת "מודה אני" ונטילת ידיים וברכות השחר ותפילת שחרית.
רצוי מאוד ללכת מביהכנ"ס לבית המדרש ולפתוח את היום בלימוד תורה.
ארוחת בוקר – נטילת ידיים עם ברכה, ברכת המוציא, אוכל וברכת המזון.
בעסקו במשא ומתן יש מגבלות, אסור לגנוב וחלילה לרמות, יש צורך להפריש מעשר מהרווחים, ובאמצע היום לעשות הפסקה לתפילת מנחה.
לאחר מכן תפילת ערבית, שיעור תורה.
לפני השינה, צריך לקרוא קריאת שמע שעל המיטה.
לכאורה כל זה לא נראה חירות, אלא עבדות. כי האדם אינו חופשי לעשות מה שרוצה, אלא עליו לקיים את המצוות שהם לכאורה מגבילות אותו.
לאחר הקדמה זו נתבונן ונשאל כיצד נקרא חג הפסח בשם "חג החירות" וכמו שאנו אומרים בתפילה "זמן חירותנו", הלא במצרים לא היה לנו כל חיובי מצוות, וכשיצאנו ממצרים וקיבלנו את התורה נהפכנו לעבדים של הקב"ה "תעבדון את האלוקים על ההר הזה", אז כיצד ניתן לקרוא לחג בשם חג החירות?
כדי להבין זאת, נתבונן במושג "חירות". לכאורה חירות הוא דבר המהווה חיים ללא הגבלה שהם מאפשרים לאדם לעשות ככל העולה על רוחו.
אלא שמצד האמת החירות היא מושג יחסי של כל אחד למימוש ה"עצמי" שלו. בבריאה ישנם ארבעה סוגים: דומם, צומח, חי ומדבר.
ניקח לדוגמא את הצומח, הוא מרגיש בעבדות כאשר אין לו כ"כ תנאי גידול הנדרשים לו, ואילו כששמים אותו באקלים טוב עם גשם, שמש, אויר הנדרש לו אז הצומח גדל כראוי לו.
חי – בעל חיים, אם ניתן לו אקלים טוב ואדמה ומים זה עדיין לא יספיק לו להרגיש בעל חירות, כאשר מוציאים אותו למרחב גדול יותר מרגיש בעל החיים שהוא יוצא לחירות בכך.
מדבר – אם ניתן לאדם שהוא מעלת ובחיר הבריאה אקלים טוב, גשם, שמש, מים, ומרחבים אדירים עדיין הוא ירגיש בהגבלה. רק כשנותנים לאדם את הייתרון שלו "מותר האדם מן הבהמה . . לבד הנשמה הטהורה" שיש לו כח לחשוב, ולדבר, ובכך להביא לידי ביטוי את המימוש העצמי שלו, בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד" ואז מרגיש האדם שהוא יוצא לחירות.
השאיפה הפנימית של כל יהודי היא להתחבר לקב"ה כי האדם הוא "חלק אלוק-ה ממעל ממש" כפי שכותב אדמו"ר הזקן בתניא קדישא, ולכן דוקא חג הפסח הוא חג החירות, כשיצאנו ממצרים וקיבלנו את התורה וכפי שאומרים חז"ל "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", כאשר יהודי מתחבר לקב"ה בלימוד התורה וקיום המצוות אז הוא מרגיש שבכך הוא יוצא לחירות אמיתית.
נישא תפילה לבורא עולם שיזכנו לצאת מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה ונאמר לפניו הללויה ונזכה ל"שירה חדשה" בביאת מלך המשיח אמן ואמן.
(מעובד לפי שיחותיו הקדושות של הרבי מליובאוויטש)
הרב פנחס מוזגרשוילי הי"ו מלוד
