פרשת 'כי תצא'
'כי תצא למלחמה על איביך ונתנו ה' אלוקיך בידיך ושבית שביו וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה'
ולקחת לך לאשה – מסביר רש"י: לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור. צריך להבין את דברי רש"י, איך יכול להיות שהקב"ה מתחשב בדעת יצר הרע, אם לאסור או להתיר. הרי בסוף פרשת נצבים אומרת התורה: 'ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע' ומסביר רש"י: זה תלוי בזה, אם תעשה טוב, הרי לך חיים ואם תעשה רע הרי לך המות. ובהמשך הפרשה בנצבים אומרת התורה: 'ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך'. רואים מכאן, שהטוב זה ללכת בדרך יצר טוב והרע הוא ללכת בדרך יצר הרע, ואם כן כך הוא, איך הקב"ה מתחשב ביפת תואר ביצר הרע שהוא הרע והמות, ובגללו מתירה.
אלא, צריך לומר שהרי הגמרא (קדושין ל) אומרת שבכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו. מכאן רואים בכלל שתמיד כדי לנצח את היצר הרע צריך סיוע של הקב"ה ובלי זה לא יכול לו, ואם כן, למה ביפת תואר לא יכול לו בעזרתו של הקב"ה, אומרים חז"ל: איני מבקש אלא לפי כחם. ומדברי רש"י על הפרשה צריך לומר שהענין ביפת תואר זה לא לפי כחם, וגם אם יהיה סיוע גם לא יכול לו. שהרי ראינו אפילו בדוד מלך ישראל שלקח יפת תואר, והראיה לזה מהפסוקים, שהרי כתוב: 'כי תצא למלחמה על אויביך' שזה יצר הרע. אם אתה תעשה את כל ההשתדלויות שלך אז: 'ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו' ואז מגיע הסיוע של הקב"ה ומנצח את היצר הרע. וכל הענין הזה שייך בכל המצוות.. אבל הפסוק הבא: 'ולקחת לך לאשה' ודברי רש"י בזה חוץ מענין יפת תואר שאפילו בסיוע לא יכול לו.
פירוש שני, בזה צריך לדייק בדברי רש"י, דיברה תורה נגד יצר הרע, שיש ענין שיצר נלחם באדם חזק שזה אסור, ובאמת הקב"ה רצה לאסור אבל יודע הוא שאדם קשה יהיה לו בזה ולכן התירה, ואז שזה מותר היצר נחלש ולא בא להלחם נגד האדם בכל הכח, ואז יהיה קל לאדם להתגבר על היצר של יפת תואר ולא יכשל בזה, ואז יתקיים רצונו האמיתי של בורא עולם לאסור את הדבר, וזה מדויק בלשון רש"י דברה תורה כנגד יצר הרע.
ומשום שנמצאים אנו בחדש אלול-חודש התשובה וכתוב בקיצור ש"ע סימן קכח סעיף ג' אנשי מעשה נוהגים לבדוק בחודש זה תפילין ומזוזות שלהם וכל אשר ימצא שם בדק בשאר מצוות יתקנו.
ולקשר את זה עם הפרשה, כתוב: 'גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה', מדובר על מצוות ציצית, ואומר רשב"י: הקב"ה סובב את עם ישראל במצות, מצות ציצית תפילין ומזוזה. ועל זה אמר דוד מלך ישראל: 'שבע ביום הללתיך' זה הולך על תפילין של ראש ושל יד, הרי שתים, ארבע פתילים של ציצית הרי ארבע, ומזוזה אחד ביחד שבע. והרי מצות ציצית מי שמקיים אותה כאילו קיים כל המצוות כולם, ומסביר רש"י על פרשת ציצית בסוף חוקת פירוש א': משום שכתוב: 'וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה". פירוש ב' משום שציצית בגימטריה = 600 + שמונה חוטים וחמשה קשרים ביחד תרי"ג 613 מצוות.
וצריך להבין את רש"י בפירוש השני, הרי ציצית כתוב בתורה שלש פעמים ובשלושתם ציצית עם י', ובאחד כתוב ציצת, ואם כן בגימטריה יוצא 590 ולא 600, ואפשר להסביר וכך שמעתי: שפעמיים כתוב ציצית ופעם אחת כתוב לציצית אם תקח את ה-ל' ותחלק אותו לשלש יוצא י' שזה עשר לכל מלה של ציצית ואז יוצא בגמטריה 600 ואז דברי רש"י מדויקים.
וגם תפילין עצמו יש בו ענין של תרי"ג מצות, הרי יש שני שינין בתפילין של ראש, אחד עם שלש ראשים ושני עם ארבע ראשים. ש' בגמטירה 300, ושין שני 300 ביחד 600 שלש ראשים ועוד ארבע ראשים 7 ביחד 607, ואם תקריב את שני השינים ביחד נקרא המלה שש 607+6=613 תרי"ג מצוות.
כתיבה וחתימה טובה וגאולה שלמה ע"י משיח צדקנו אכ"י.
הרב משיח מיכאלי הי"ו קרית מלאכי.
