פרשת כי תבוא
בפרשתנו משה רבנו מכנה את עם ישראל 'עם סגולה', באומרו: "וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה". מהי סגולה? אדמו"ר הזקן כותב (שולחן ערוך סימן שא, ליקוטי תורה שיר השירים) ש"יש עניינים מרפאים בדרך רפואה וטבע, ויש שמרפאים בדרך סגולה, שעל-פי דרך הטבע אין דרך להיות רפואה על-ידי זה". כלומר, פעולתה של ה'סגולה' אינה הגיונית, אבל תוצאותיה מעידות עליה. לכן "סגולה הוא דבר שלמעלה מהשגת השכל". את הכינוי 'סגולה' אנו מוצאים בפעם הראשונה במתן תורה, ככתוב (יתרו יט,ה): "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה". מעמד הר סיני יצר בבני ישראל עניין על-שכלי, בדומה לסגולה. עד אז הייתה הפרדת תחומים בין העליונים לתחתונים, ובהר סיני ניתן הכוח לחולל חיבור בלתי-אפשרי זה.
כאן מקומם של בני ישראל, המיישמים את התורה בעולם הזה, ומחברים את התורה והעולם. לכל יהודי תפקיד מהותי בבניית הגשר שבין הקדושה ובין הגשמיות, ועד שכל יהודי צריך לחוש שהעולם כולו עומד על כתפיו, כדברי הרמב"ם (הלכות תשובה ג,ה): "צריך כל אדם שיראה… כל העולם חציו זכאי וחציו חייב… עשה מצווה אחת הרי הכריע… את כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". זה עניין על-שכלי, שכן על-פי ההיגיון גשמיות ורוחניות הן תחומים נפרדים ורחוקים זה מזה. רק במתן תורה נתן הקב"ה כוח לחולל דבר בלתי-אפשרי זה ולקשר ביניהן.
יש גם מרכיב על-שכלי בבחירת בני ישראל כמבצעי תכלית זו: יהודים הם "המעט מכל העמים", ובתוכם עצמם צדיקים מועטים הם. רוב זמנם וכוחותיהם של בני ישראל מופנים לענייני חולין. ובכל-זאת 'מיעוט' זה נדרש לברר את העולם ולהפוך אותו לדירה לו יתברך! את עניינה של 'סגולה' מבאר רש"י בפרשת יתרו: "אוצר… כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם". הגמרא (בבא קמא פז,ב) מביאה שתי דוגמאות: ספר תורה ודקל מניב תמרים. שתי הדוגמאות האלה מבטאות את עומק משמעותה של 'סגולה'.
'ספר תורה' מייצג את הקדושה הנוצרת על-ידי קיום המצוות, ואולם קדושה זו יכולה להיות חבויה, כמו אוצר יקר הסגור בקופסה. תכלית העבודה היא לגלות את הקדושה בתוך לימוד התורה וקיום המצוות ובכללות עבודת ה'. עניין זה בא לידי ביטוי בדוגמה השנייה, של הדקל המניב. בגמרא (סוכה מה,ב) נאמר: "מה תמר זה אין לו אלא לב אחד, אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים". בתוך נפשו של כל יהודי, יהיה מי שיהיה, טמונה נשמה קדושה – נקודת היהדות, הקיימת בשלמות. זו ה'סגולה' העל-טבעית השוכנת ביהודי, ובכוחה להביא לידי גילוי את הקדושה, שתהיה בבחינת פירות מתוקים שהעולם נהנה מהם. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
