שיחה של הרבי מלובביץ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בראשית'
פרשת בראשית בספר הזוהר נאמר שכאשר עלה ברצונו של הקב"ה לברוא את האדם הזדעזעו כל הברואים העליונים והתחתונים, וביום השישי לבריאה התעלו למדרגה עליונה יותר. מדוע הזדעזעו כל הברואים? מבואר
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'האזינו'
פרשת האזינו ההלכה הבסיסית במצוות סוכה קובעת שאם יש לסוכה שלוש דפנות – היא כשרה. יתרה מזו, דיי שיהיו בה שתי דפנות שלמות והשלישית ברוחב טפח. הדימוי המוחשי לכך הוא
שיחה של הרבי מלובביץ לסוכות
סוכות במצוות חג-הסוכות מופיעה הדגשה מיוחדת בתורה, שהסוכה וארבעת המינים צריכים להיות של מקיים המצווה. בארבעת המינים נאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר", ומהמילה "לכם" למדו חז"ל שארבעת
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וילך'
פרשת וילך קודם הסתלקותו של משה רבנו מודיע לו הקב"ה את הצפוי לקרות לבני ישראל אחרי מותו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ, וְקָם הָעָם הַזֶּה… וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'נצבים'
פרשת נצבים ידוע הכלל שראש השנה לעולם אינו חל בימים ראשון, רביעי ושישי, והסימן הוא: "לא אַד"וּ ראש" (ראש השנה לא יחול בימים א-ד-ו). אך כאן מיד נשאלת שאלה: הלוא
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תבוא'
פרשת כי תבוא תורת החסידות מעניקה לקללות המופיעות בפרשיות התוכחה משמעות עמוקה. אין אלה קללות אלא ברכות נעלות ביותר, עד שלא היה אפשר שיופיע כברכות גלויות, ולכן הוסתרו במסווה של
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תצא'
פרשת כי תצא בסוף פרשתנו מופיע הציווי: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". המדרש מספר שכאשר שמעו בני ישראל את הציווי הזה התפלאו פליאה גדולה: "משה רבנו! כתוב אחד אומר
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שופטים'
פרשת שופטים התורה מצווה בפרשתנו "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ". למעשה, כל יהודי הוא מלך, ותפקידו לשלוט ב'עולם קטן', זה האדם. חייו של אדם הם מלחמה רצופה של יצר הטוב נגד
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ראה'
פרשת ראה מצוות מעשר שני המוזכרת בפרשתנו נושאת בתוכה שני קצוות: פירות המעשר ניתנים לאכילת הבעלים, אך עליו לאוכלם בתחום ירושלים בלבד – "לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'עקב'
פרשת עקב בפרשתנו מזכיר משה את "אֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם… אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם… בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל". רש"י מביא על כך שני פירושים: רבי יהודה – "כל מקום
