סוכות
במצוות חג-הסוכות מופיעה הדגשה מיוחדת בתורה, שהסוכה וארבעת המינים צריכים להיות של מקיים המצווה. בארבעת המינים נאמר "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר", ומהמילה "לכם" למדו חז"ל שארבעת המינים צריכים להיות שלכם. כמו-כן בחג-הסוכות כתוב "וחג-הסוכות תעשה לך" – וגם כאן הכוונה משלך. אבל בכל-זאת יש הבדל בין שתי המצוות הללו. על ארבעת המינים נקבע בגמרא: "אין אדם יוצא ידי חובתו ביום-טוב הראשון של חג בלולבו של חברו", ואילו בעניין סוכה ההלכה היא שאדם "יוצא ידי חובתו בסוכתו של חברו", והמילה "לך" מתפרשת לשלילת סוכה גזולה, אבל סוכה שאולה מותרת.
כך אפשר להסביר את ההבדל: עניינה של סוכה לשמש דירתו של האדם במשך ימי החג, ממש כמו דירת-הקבע שלו במשך כל השנה. כאשר יהודי משאיל את סוכתו לחברו, הוא מתכוון לאפשר לו להשתמש בסוכה כבדירת-הקבע, וממילא הסוכה נחשבת שלו והוא יוצא בה ידי חובתו. לעומת זאת, כשאדם משאיל את לולבו לחברו, אין הוא נותנו לו אלא לצורך קיום המצווה, וממילא אין כאן "ולקחתם לכם". בפנימיות העניינים יש לקשור זאת לעניינם הפנימי של הסוכה והלולב. בכלל, בחג-הסוכות מתגלים ובאים לידי ביטוי עניינים שהיו נסתרים ("בכסה") בראש-השנה וביום-הכיפורים. בימים הנוראים יש המצוות שמקיימים – תקיעת שופר בראש-השנה והתענית ביום-הכיפורים, ויש עצם מהותו של היום – הכתרת הקב"ה למלך בראש-השנה ו"עיצומו של יום מכפר" ביום-הכיפורים.
כשעם-ישראל מבקש מהקב"ה "מלוך על העולם כולו בכבודך", זה ביטוי של נקודת הקשר העמוקה בין כל יהודי לקב"ה. קשר זה הוא למעלה מפרטים ומחלוקה לסוגים ולדרגות ובנקודה זו כל ישראל שווים ממש. גם הכפרה שנוצרת על-ידי "עיצומו של יום" היא למעלה מחלוקה לדרגות, והיא מקיפה את כל עם-ישראל בשווה. לעומת זאת, בקיום המצוות של ראש-השנה ויום-הכיפורים יש חלוקות. יש מי שמקיים את המצוות ביתר שלמות ויש מי שמקיים אותן בפחות שלמות.
שני העניינים הללו באים ומתגלים בחג-הסוכות בסוכה ובארבעת המינים. בסוכה מתגלית הנקודה הפנימית שלמעלה מחלוקה לדרגות. לכן אמרו חז"ל "כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת". ואילו בארבעת המינים מתגלה הקשר שנוצר בין יהודים לקב"ה על-ידי קיום המצוות, ולכן יש בהם הבדלי דרגות, מבעלי תורה ומעשים טובים עד מי שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. לכן אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חברו. הסוכה מבטאת את הנקודה שבה כל ישראל הם מציאות אחת, וממילא הסוכה של חברו היא 'שלו'. לעומת זאת, בארבעת המינים יש הבדל בין יהודי ליהודי, וכל אחד ואחד הוא מציאות לעצמו, ועל-כן אי-אפשר לראות את לולבו של הזולת כלולב 'שלך'. (לקוטי שיחות)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
