ויקרא
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע הפרשיות תזריע מצורע יש מילה אחת כמעט בכל פסוק המילה היא: 'כהן' וראהו הכהן, והובא אל הכהן, והסגירו הכהן, ונראה שנית אל הכהן, וטמאו הכהן, וטהרו הכהן,
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע אביא כאן אחד מחידושי בספרי "תורת מאיר" על התורה (שחלק ממנו זכיתי כבר להדפיס, ה' יזכני להוציאו לאור בשלימותו): בפרשתנו כתוב, שלאחר שנתרפא המצורע מצרעתו, הוא צריך
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע חתן שנתגלתה צרעת בגופו, בבגדיו או בביתו, פוסק הרמב"ם שהטיפול בצרעת נדחה עד לאחר שבעת ימי המשתה. מקור הדין בפרשתנו: "וציווה הכוהן ופינו את הבית". במקרה של
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני בפרשתנו התורה מגדירה את בעלי החיים הטמאים: "כל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת על ארבע, טמאים הם לכם". רש"י מפרש: "כגון כלב, דוב וחתול". ולכאורה, הלוא רוב
הרב יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו 'צו את אהרן לאמר' (ו-ב) אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות, אמר רשב"י ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס. במסכת עבודה זרה (יח.) מסופר כשחלה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו בזוהר בפרשתנו נאמר: "מי שעוסק בתורה אינו צריך לא לקרבנות ולא לעולות, שהרי התורה עדיפה מהכול". הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) הקשה על כך: וכי לומד תורה פטור מקרבנות,
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא ידוע שכל מילה בתורה צופנת בתוכה אין-ספור משמעויות נסתרות, וכן הוא גם באשר לכל אות ותג בתורה. המחשה לכך מופיעה במילה הראשונה של פרשת השבוע, ויקרא, שהיא גם
הרב מיכאל בראל בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא "ויקרא אל משה "…'” אדם כי יקריב מכם קרבן לה'” וגו' ידוע הפירוש מדוע במילה "ויקרא" האות אלף היא קטנה (זעירא) מכיוון שמשה רבינו בענוותנותו לא רצה להראות
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא עיקר מטרתם של הקורבנות בהגדה אנו אומרים: בנה לנו את בית הבחירה לכפר על כל עוונותינו בקורבנות שיוקרבו שם, שואל הרב החיד"א:מאחר ובית המקדש כיפר בעבודות שבו על
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי "וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ, אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו". (ויקרא כה, יד). "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".
