ויקרא
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא הגזר, המלך, והסוס ספר ויקרא פותח בפרשת הקורבנות, לכאורה נראות פרשיות אלו כחוקי גזרות שאין אנו מבינים טעמם, כדברי הרמב"ם בספר העבודה כל הקורבנות כולם מכלל חוקים הם,
הת' סימון יוסף ג'נאשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני בפרשת השבוע התורה מונה את העופות הטמאים שאותם אסור לאכול. ואחד העופות האסורים באכילה הוא ה"שלך". רש"י מפרש: "שלך" – ששולה דגים מן הים. השלך הוא עוף שצולל
הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא המן הרשע מן התורה? הגמרא במסכת חולין (קלט, ע"ב) שואלת, המן מן התורה מניין? היכן הוא המקור להמן הרשע בתורה שבכתב? עונה הגמרא שהמילים "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי וישבתם על הארץ לבטח מעשה בזוג צעיר שמטפל בילדים מעוטי יכולת ומחוסרי דיור, חיפשו פתרון לבעיית המגורים שלהם וראו דירה נטושה, חשבו להתנחל באותו דירה זמנית, אבל
הרב דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'אמור'
פרשת אמור צרפתי לא יהודי, רופא במקצועו, הגיע יום אחד לביתו של שליח חב״ד בפריז. הוא מביט בתמונתו של הרבי מלובביץ׳ הניצבת על הקיר בכניסה לביתו ואומר לשליח, ״אתה יודע,
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים המשנה במסכת מכות (פרק ג' משנה ט"ז) אומרת: רבי חנניה בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בהר בחוקותי'
פרשת בהר בחוקותי התורה מבטיחה: "ורדפו מכם חמישה מאה, ומאה מכם רבבה ירדופו, ונפלו אויביכם לפניכם לחרב". יש להבין, מדוע הפסוק פותח בחמישה שירדפו, ולא באחד? כמו-כן לא מובן לשם
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'אחרי מות קדושים'
פרשת אחרי מות קדושים פרשת אחרי מות – קדושים את הפרשה שלנו קוראים בתורה, פעמיים בשנה. פעם ראשונה על הסדר ופעם שניה ביום הקדוש יום הכיפורים. לא לחנם תקנו רבותינו
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע בפרשתינו כתוב: "אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרון הכהן או אל אחד מבניו הכהנים", אדם
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'תזריע מצורע'
פרשת תזריע מצורע זהירות משיבוש הדעות: "ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא. ואם מפאת פניו ימרט ראשו גיבח הוא טהור הוא". ר' נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל עומד
