חול המועד פסח
"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג-ח)
חנוך לנער – 'ביום ההוא'
בהגדה של פסח אנו רואים דבר מעניין בתשובה לשאלתם של ארבעת הבנים: הרשע – שואל מה העבודה הזאת לכם, לכם ולא לו. והתשובה הניתנת לו היא אמור לו: 'בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים לי ולא לו'.
שאינו יודע לשאול – מה אומרים לו? והגדת לבנך ביום ההוא לאמר 'בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים'.
לכאורה, תשובה זהה לשני אנשים השונים באופיים ובמעשיהם, ומהו בעצם הקשר בין הרשע לזה שאינו יודע לשאול?
וכך מסביר בצורה נפלאה 'הכתב סופר'.
'חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה' – ישנו כלל גדול וחשוב בחינוך הילדים: 'חנוך לנער', בעודו נער, יש להשריש בליבו את יסודות האמונה, הילד בעודו רך בשנים עדיין בשל הוא לקלוט את כל אשר יאמרו לו. בגיל זה הרי הוא נחשב ככלי קיבול ויכולת הקליטה שלו היא גדולה ביותר.
יש לצערנו הורים החושבים שהם מבינים גדולים בחינוך ודואגים לילד, ואינם רוצים להכביד עולם על הילד שהוא רך בשנים, וטוענים הם: 'הילד קטן ורך בשנים, אינו מבין, אינו יודע, עדיין הוא לא בשל לכך, ואין זה נורא כל כך אם הוא אינו מקפיד על קיום מצוות בגיל קטן', לטענתם יש לתת לילד בחירה חופשית ושהוא יבחר מרצונו הטוב. אך דווקא הורים אלה הם הסובלים העיקריים. כאשר מגיע הנער לגיל ההתבגרות מאבדים הם את השליטה עליו בבחינת: 'ויגדלו הנערים ויהי עשיו' והוא כבר אינו נשמע להוראותיהם, ואז הדבר לפלא בעיניהם, מנסים הם להבין למה? הרי לא החסרנו לו דבר, ואינם מבינים שזו אחת הבעיות בחינוכו של הילד לתת לו הכל לפי מאוויו ורצונותם, וככל שהוא מתבגר יותר הבעיות הולכות ומחריפות יותר, ואז הוא מפתח אישיות עצמאית ולא תמיד הוא זוכר את הטובה לה הוא זכה מהוריו, והטובה שקיבל מהוריו היא עצמה הופכת לחלק מסיבות התנכרותו של הילד להוריו, כיון שאין הם יכולים לספק את כל רצונותיו.
זאת באה התורה לומר לנו: והגדת לבנך 'ביום ההוא', עוד בטרם יבוא לשאול אותך, עוד בטרם הוא מפתח את שכלו ובונה לעצמו את עולם הערכים שלו, אז דווקא יש להחדיר בו את יסודות האמונה, ואם חס ושלום לא תקפיד על כך, ולא תדע לחנך אותו 'ביום ההוא' בזמן שהוא קטן, הוא עלול לצמוח רשע ולא תרגיש באיזה מהירות זה קורה.
כאות לכך התורה נתנה תשובה זהה לשאלותיהם של שני הבנים, הן לרשע והן ושאינו יודע לשאול, לומר לך, זה וזה חד הם. הרשע לא נולד רשע – הוא בראשית צמיחתו החל את מסכת חייו, כמי שאינו יודע לשאול, אז עדיין היה מוכן להקשיב, להאזין לדברך, אלא שהאשמה היא של ההורים שהחמיצו את ההזדמנות הנדירה החד פעמית שהייתה לכך, ואת הנעשה אין להשיב.
חובתינו היא: לזכור ולהשמיע לילדנו בזמן הנכון 'ביום ההוא' את דברינו אף כי אין ספק שכל ילד הוא עולם בפני עצמו ואין ליבו ומחשבתו של זה דומה לחבירו.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
