פרשת "יתרו'
"ואתה תחזה מכל העם אנשי חייל,יראי אלוקים ,אנשי אמת ,שונאי בצע"[שמות יח-כא]
אנו פוגשים ביתרו אשר מייעץ לחתנו משה את העצה הידועה למנות אנשים ולהאציל סמכויות לאנשים אחרים בכדי שלא יבול,כפי שאומר לו "מדוע אתה עומד מן בוקר עד ערב,נבול תיבול גם אתה וגם כל העם הזה אשר עמך".
נשים לב לעצתו של יתרו: אומר לו תבחר לך אנשי חיל, יראי אלוקים , שונאי בצע , נסתכל על המנהיגות של ימינו, האם עם אנשים או מנהיגים עם מידות כאלה של יראי אלוקים,אנשי אמת,שונאי בצע אפשר לבנות מדינה ולהתקדם קדימה? הרי אנו תמיד מחפשים את הערמומים,את האנשים היודעים להרצות היטב "הרטוריקנים" כפי שאנו מכנים אותם.
נסתכל על אבותינו: על יוסף נאמר כאשר אשת פוטיפר זליכה אומרת ליוסף "שיכבה עימי" מסרב יוסף ואומר " ואיך אעשה הרעה הזאת וחטאתי לאלוקים" פעם ראשונה שזליכה שומעת את המושג הזה אלוקים , שיש דבר כזה בכלל.גם בפרשת בשלח אנו רואים את שירת עם ישראל ובמיוחד הילדים הקטנים אשר גדלו מאחורי סלעים שמשם הקב"ה הניק אותם חלב ודבר אומרים הילדים שגדלו על ברכי הקב"ה "זה אלי ואנווהו אלוקי אבי וארוממנהו". קודם כל אני מסתכלים על הקב"ה מאמינים בו "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" ואח"כ משבחים אותו, ואח"כ מסתכלים על אבותינו על השורשים שלנו ואז מרוממים את הקב"ה.
נסתכל אחורה אל אבותינו על אף אחד מהם לא נכתב התואר רמטכ"ל, חכם, רב, וכו' אלא אופיים: על נח נאמר: "ונח איש צדיק תמים היה בדורותיו", על אברהם נאמר: "התהלך לפני ואהיה תמים".על יעקב נאמר: "ויעקב איש תם יושב אוהלים", על משה נאמר: "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה". כלומר אומר יתרו למשה חתנו, שמע אותי בני אני מנוסה, כל אלה שהסתכלו , על בניניים יפים, תוכניות כלכליות של פרופסורים וכו', הכל טוב ויפה, אבל כאשר יגדלו הילדים שלנו וישאלו מה התעודת זהות שלנו, האם אלה ההייטייק, האם הכלכלה האם הפירסום, האם המבנים היפים, האם הכסף הוא שמנחה אותנו? האם יש לנו שורשים ,מאיפה באנו ומה הבסיס שלנו.לכן אני מציע לך תבחר אנשי אמת, יראי אלוקים, ושונאי בצע משם תבוא הישועה. וזהו המודל או הדוגמא שצריך הנוער שלנו היום לגדול עליו.
נתפלל לה' כי יחזירנו בתשובה שלימה, וילדינו יגדלו לתורה, למצוות ומעשים טובים ואם אפשר גם למקצועות נוספים אשר יעשירו את חכמתם אמן .
חכם אהרון מור, ש"ץ בביהכנ"ס "זיכרון אברהם" איזור י"א אשדוד.
ידוע המדרש על הפסוק בשיר השירים :"שני שדייך כשני עופרים תאומי צביה" מדובר כאן על שני לוחות הברית שהם כשני עופרים שהם אחד. שהרי לוח ימני אללו מצוות שבין אדם למקום [מלבד "כבד את אביך ואת אמך"] והלוח מצד שמאל מצוות שבין אדם לחבירו. אבל רש"י מעלה הקבלה בין אנוכי ה' אלוקיך לדיבר שמשמאלו בלוחות הברית "לא תרצח" .
נשים לב על ההסבר: "אנוכי" כנגד "לא תרצח": שהרוצח ממעט דמותו של הקב"ה. איך? הרי כתוב "כי בצלם אלוקים עשה את האדם".. שופך דם האדם באדם.. עשה את האדם",כלומר מי שנוטל חיי חבירו ממעט את הופעתו של הקב"ה עלי אדמות. וכן הלאה.
הדיבר השני " לא יהיה" כנגד "לא תנאף" – מי שהולך אחר עבודה זרה עלול להגיע לידי ניאוף.
הדיבר: "לא תשא" כנגד "לא תגנוב": שהגונב סופו לישבע על שקר.
"זכור את יום" כנגד "לא תענה ברעך": שהמחלל שבת מעיד שקר בבורא עולם שלא שבת במעשה בראשית.
הזוג החותם: "כבד את אביך" כנגד "לא תחמוד":שהחומד סופו להוליד בן שמקלה ומקלל אותו ומכבד למי שאינו אביו.
בשיר השירים מתוארים הלוחות כשני שדיים המניבות חלב,חלב הוא החומר המזין והטוב ביותר אל מול כל התחליפים שקיימים היום,והוא הדין ל-2 לוחות הברית .זיקת החיים שלנו מאותה תורה מקבלת 2 פנים אך למעשה הם מאותו מקור.גם בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו.
חכם אהרון מור מאשדוד
