פרשת 'נצבים'
"ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו …ושב השם אלוקיך את שבותך ורחמך…"
בדברים אלו של משה רבינו סמוך לפטירתו מוכרז קבל עם ועדה, שגם עוברי עברה מובהקים אסור להם להתייאש שאבדה דרכם ונגוזה תוחלתם. וגם אלה שבכורח הנסיבות התרחקו מדרך התורה מרחק גדול פתוחה לפניהם הדרך חזרה באמצעות התשובה השלמה. וכבר קבעו בענין זה חכמינו ז"ל מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. ועוד, אמרו חכמים כל העושה דבר עברה ומתבייש בו מוחלים לו כל עוונותיו.
הרמב"ם פוסק בהלכות תשובה – התשובה מכפרת על כל העברות אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שום דבר מרשעו, ואיזו היא תשובה גמורה זה שבא לידו דבר עברה שעבר בו ואפשר בידו לעשות ולא עשה מפני התשובה לא מיראה ולא מכישלון כח. ועוד כותב הרמב"ם אל תאמר שאין התשובה אלא מעברות שיש בהם מעשה כגון זנות וגזל וגנבה, אלא כשם שצריך לשוב מאלו כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו ולשוב מן הכעס ומן האיבה ומן ההיתול ומן הקנאה ומרדיפת הממון והכבוד ומרדיפת המאכלות וכיוצא בהם.
מובא משמו של הארי ז"ל הקדוש שבמילה תשובה מרומזים בראשי תיבות חמשה פסוקים כדי להגיע לשלמות:
א. תמים תהיה עם השם אלוקיך.
ב. שוויתי השם לנגדי תמיד.
ג. ואהבת לרעך כמוך.
ד. בכל דרכך דעהו.
ה. הצנע לכת עם אלוקיך. ויש המציעים, הכון לקראת אלוקיך ישראל.
"ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו" – המגיד רבי ישראל מקוזניץ היה אומר הרוצה לשוב בתשובה לא ישים לב לפגמים שדבקו בו. ולא יהרהר כיצד יכול לתקן פגמים אלה, אלא בראש ובראשונה יכוון כל כוחותיו הנפשיים להימלט מיצר הרע הרודף אחריו, ויתאמץ לעבוד את הבורא יתברך באהבה וביראה.
משל למה הדבר דומה? לאיש מלחמה שהאויב רודף אחריו, לאחר שהכהו מכות נמרצות נקל לשער שאם הלוחם יתעכב כדי לרפא את פצעיו ישיגהו האויב הרודף אחריו ועלול אף להמיתו. כיון שכך משקיע הלוחם כל כוחותיו כדי למלט נפשו מרודפיו ובהגיעו למקום מבטחים הוא מתפנה לטפל בפצעי גופו.
כיוצא בכך אומר המגיד מקוזניץ צריך לנהוג בעל תשובה אמיתי. ראשית דבר עליו לברוח מן החטאים שלקה בהם בעבר ולאחר שחש עצמו בטוח בדרך החדשה שבחר לעצמו יתפנה לתיקון הפגמים שדבקו בו קודם התשובה.
המגיד ממזריץ' תלמידו וממלא מקומו של הבעל שם טוב הקדוש התייצב על בימת בית מדרשו לפני תקיעת שופר בראש השנה וקרא בקול גדול האסון הגדול שקרה לנו מאז היינו לעם ועד היום הזה הוא – מכת הפילוג והפירוד שבתוכינו. כל הימים הננו מחולקים ומפורדים לשופרות רבים וכל אחד מאיתנו תוקע ומריע ומזעיק את העדה לענין זה או אחר, אבל חכמינו ז"ל הזהירו אותנו מענין זה ואמרו במסכת ראש השנה דף כ"ו שופר אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלושה שופרות. הצלחתנו בחומר וברוח תלויה בכך שיהא לנו שופר אחד כמו שאומר ישעיהו הנביא: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים" שכן זאת עליכם לדעת קיבוץ האובדים והנידחים מארבע כנפות הארץ אינו אפשרי, אלא אם קודם לכן יתקע בשופר גדול. אם במקום השופרות הרבים והשונים שאנו תוקעים בהם כיום, יבוא שופר גדול אחד ויחיד שופרו של משיח צדקנו בקרוב ממש אמן.
שנה טובה ומתוקה ושנת גאולה לכל בית ישראל.
הרב משיח מיכאלי הי"ו מקרית מלאכי
