פרשת לך לך
לפני ירידתם למצרים פנה אברהם אל שרה וביקש ממנה: "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ, לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ". אברהם חשש שהמצרים יבקשו לקחת את שרה לאישה, וכדי להימנע מאיסור אשת איש, שחל גם על בני נח, יהרגו אותו. על כך נאמר במדרש פליאה: "מכאן ששוחטין לחולה בשבת". מה משמעות המאמר? יש מסבירים שמכאן לומדים כי אין לסמוך על הנס שהחולה יבריא מעצמו, כשם שאברהם לא סמך על הנס אלא הגה תחבולה להינצל מפרעה.
אך ההסבר הזה אינו מובן, שכן בספר הזוהר נכתב במפורש שאברהם סמך על הנס ועל כן ירד למצרים, ואולם כשראה שהמלאך הולך לפני שרה ולא לפניו, ביקש ממנה לומר "אחותי את" כדי שיינצל בזכותה. אלא כוונת המדרש היא, שכשם ששרה הייתה מוכנה לעבור על איסור כדי להציל את אברהם, כך מותר לאדם לשחוט בשבת כדי להציל את חברו החולה, הזקוק לאכילת בשר כדי להחלים. החידוש כאן הוא שגם אם יש לפנינו בשר נבֵלה (שלא נשחטה כדין), בכל-זאת מותר לשחוט לצורך החולה.
אך צריך להבין מדוע נקט המדרש את דוגמת השחיטה – "מכאן ששוחטין לחולה בשבת" – ולא אמר בכללות: "מכאן שמחללים לחולה את השבת"? הדבר יובן בהקדמת השאלה הידועה, מדוע חשש אברהם אבינו שבעיני המצרים איסור אשת איש יהיה חמור מאיסור שפיכת דמים, ולכן יעדיפו להרוג אותו ולא לקחת את אשתו בעודו חי? אחד התירוצים שניתנו לשאלה זו הוא, שהמצרים העדיפו לעבור על איסור שפיכת דמים, שזו פעולה חד-פעמית, מלעבור על איסור מתמשך של אשת איש, שעליו יעברו בכל רגע שיהיו עם האישה. לכן המדרש אומר שמוטב לשחוט בשבת לצורך חולה מלהאכילו נבֵלות, שכן שחיטה בשבת היא פעולה חד-פעמית, ואילו אכילת נבֵלות רצופה איסורים בכל אכילה ואכילה.
אך עדיין יש מקום לשאול איך אפשר להשוות את שני הדברים: הלוא איסורי שפיכות דמים ואשת איש הם בדרגת חומרה דומה, ועל שניהם חל חיוב מיתה; ואילו שחיטה בשבת היא עבֵרה חמורה (חילול שבת), שעונשה מיתה, בעוד אכילת נבֵלות היא איסור 'לאו' בלבד? ההסבר הוא שהמצרים היו יכולים לקחת את שרה בלי לעבור אפילו על איסור אשת איש. קודם מתן תורה עצם הפרידה בין בני הזוג נחשבה לגירושין. אילו היה פרעה לוקח את שרה בכוח, היה אברהם מתייאש, כשם שאדם מתייאש מחפץ שנגזל ממנו בידי שודדים, ואז לא היה לשרה דין של אשת איש, אלא היה כאן רק דבר מכוער. ובכל-זאת חשש אברהם שהמצרים יעדיפו להורגו ולא לקחת ממנו את שרה, מפני שהיו מעדיפים לעבור על איסור חמור פעם אחת מלחיות ברציפות בדרך מכוערת ובלתי-הגונה. (לקוטי שיחות)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
