פרשת וישב
גדלותה של תמר
בפרשתנו מספרת התורה על יהודה שנשא אישה בשם שוע, ממנה נולדו לו שלושה בנים – ער, אונן, ושלה. בנו בכורו אונן, הקים את ביתו יחד עם תמר. אך כיון שמעשיו היו רעים בעיני ה',הוא נענש ומת בידי שמים. ער אחיו הבא אחריו,התנגד לייבם את אשת אחיו ולעשות עמו חסד, ביודעו שהילדים שיולדו לו ממנה יתייחסו אחר אחיו ולא אחריו. מה שכן לשאת אותה לאשה הוא הסכים, אלא שאף הוא הלך בדרכי אחיו הבכור, מה שהביא עליו עונש מיתה בידי שמים. האח היחידי שנותר היה שלה, ומפני שהיה עדיין קטן בגילו,אמר יהודה לכלתו שתמתין בבית אביה עד ששלה יגדל, ויהא ראוי לשאת אותה לאשה. אך למעשה יהודה דחה אותה בקש, מחשש שהיא אשה קטלנית (הגדרה הלכתית למי שהוחזקה שבעליה מתים), ומתוך דאגה לשלום בנו.לאחר שעברה לה תקופה,נודע ליהודה כי כלתו בהריון. והואיל והיא הייתה יבמה שאסורה בקיום קשר זר, מפני שיש לה עוד "זיקה" (קשר) למשפחת בעלה, אלא אם כן הוא נותק ע"י קיום מצוות חליצה. פסק יהודה את דינה לשריפה כפי שמחייבת התורה. רגעים ספורים קודם ביצוע גזר הדין, שולחת תמר ליהודה (שהיה בראש הרכב הדיינים) בדרך רמז,אותו אחדששלושת פריטים אלו – הטבעת בה היו חותמים הגברים בזמנו, הבגד, והמטה (המקל) – שייכים לו, ממנו התעברתי. כשראה זאת יהודה הודה ואמר "צדקה ממני" (ודרשו חז"ל כי יצאה בת קול משמים שאמרה זאת. ומשמעותה שהכל סובב ע"י הקב"ה. ההסברים לכך ארוכים ועמוקים, אולי אי"ה נרחיב בזה פעם). לבסוף בעקבות התפנית שקיבלה הפרשה,חזרו בהם יהודה ושאר הדיינים מפסק הדין,כך שתמר יכלה להמשיך לחיות את חייה בנעימים. חז"ל למדומכאן את ההלכה כי "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". בואו נתבונן יחד עד היכן מגיעה עוצמת ההקרבה שלתמר,וגודל הסיכון אותו היא לקחה.הרי היא ראתה כבר את המוות קרוב מתמיד, ובמשפט אחד שכל אדם רגיל מן השורה היה זועק אותו בבית הדין על מנת שיוכל להמשיך לחיות, יכולה הייתה למנוע הכל דהיינו להקים משפחה לרוות נחת, ובמילים פשוטות להמשיך לחיות. אך עם כל זה היא איננה מוכנה לעשות זאת, ולו במחיר חייה. כיון שיהודה עלול להיפגע ולהתבייש. אילו תעצומות נפש נדרשות להגיע למדרגה כה גבוהה. לאבד חיים שלמים דורות על גבי דורות, רק כדי לא לפגוע ביהודי.הרי כולנו יודעים את ה"חיבה היתירה" ברחוב לכבוד האדם. היום אנשים פוגעים אחד בשני, על שהוא "העז" לסובב את ההגה במטרה לעקוף את האחר. דוגמאות יש לאלפים ולרבבות ואין כאן המקום והצורך להאריך.מישהו מכיר תורה כזו שחוששת לכבוד האדם וחירותו באמת כתורתנו הקדושה. לא במעטה של בליל חוקים שונים ומשונים, אלא מתוך דאגה אמיתית ולא אינטרסנטית בעליל, ועם ירידה לפרטי פרטים. וכיון שהתורה נקראה כך מלשון הוראה, עלינו ללמוד מכך לעבוד על הדברים ולעשות הכל שנוכל להתנהל כך בחיי היום יום. הבהנאזור חלצינו ונתחזק יחד בתורה במצוות וביראת שמים ובעיקר בעניינים שבין אדם לחברו. נתרחק מכל קמצוץ מחלוקת שלצערנו שולחת גרורות למקומות האיכותיים ביותר, ונלך בדרכו של אהרון הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה אמן.
שבת שלום ומבורך.
לע"נ האשה שהזדככה ביסורים פריחה שושנה בת עישה עליזה
הרב מיכאל מירון הי"ו מבית שמש
