פרשת ויקהל פקודי
״אלה פקודי המשכן משכן העדות״
כמה שנים עמד המשכן?
הפתרון מפס׳ בנביא בספר מלכים: ״ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה״ בצאת בנ״י מארץ מצרים…
״משכן״ – הוי 410. 410 שנה שרתה שכינה בבית 1. כי הרי הגמ׳ ביומא אומרת שבבית 1 שרתה שכינה ובבית 2 לא שרתה שכינה. שנא׳: ״יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם״,וכיון שבית 2 היה יותר יפה, אך שכינה שכנה דוקא בבית שבנה שלמה המלך ע״ה.
אלה פקודי המשכן – מתי שרתה שכינה ״משכן העדות״, 410 שנה. ״העדות״ – הוי 479, כלומר 480 פחות שנה מאז שהיו במדבר שהרי יצאו בט״ו בניסן והמשכן נבנה שנה פחות שבועיים אח״כ, סה״כ היה המשכן 479 שנים בנוי.
'כל הזהב העשוי למלאכה'
התורה מפרטת במדויק מה נעשה בכל תרומה ותרומה שנתרמה למשכן. ולשם מה הפירוט?
אומר המדרש לפי שהיו ליצני הדור אומרים, מאתנו נתעשרו משה ואהרן, לכן היו צריכים להגיש דרה ופירוט על כל מה שנעשה בתרומות. אומר ע׳׳כ ר׳ זלמן סורוצקין זצ׳׳ל שימו לב לכך שבעגל לדוג׳ לא כ׳ שליצני הדור היו אומרים, היכןכל הזהב שנתנו, אע׳׳פ שהעגל היה קטן יותר.
ומדוע, דרק לישיבות כשנותנים תקציבים באים ליצני הדור ומרננים, אך לאוניברסיטאות ולתיאטראות ולקיבוצים לעולם לא רוצים דוהרת, אך זהו גם אפשר לומר לשבח, דהרי בקדושה, שיודעים שכל תרומה הוי מצוה, חפץ התורם לדעת מה נעשה בכספו ואיזה זכויות נצברו לו, בדבריחול אחרים ודאי שזה לא מענין. פרט נוסף, דוקא את הזהב לא פורט בתורה מה נעשה עם הכל, עם הכסף והנחושת הכל מפורט, אך עם הזהב – לא! ומדוע? דהכסף והנחושת תורמים הפשוטים, את הזהב תורמים הגבירים. הגבירים בדר׳׳כ אינם רוצים פירוט מה נעשה בתרומותיהם. (בשם האבן עזרא).
״בקע לגולגולת מחצית השקל… לשש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים״
ידועה ההלכה בהל׳ הוצאה דרה׳׳ר ד׳׳ת הוי מקום הילוך ס׳ ריבוא אנשים, ומדוע דלמדנו ממדבר ששם היה מקום הילוך בנ״י ס׳ ריבוא אנשים.
המפרשים כולם שואלים, הרי בנ׳׳י היו הרבה יותר מס׳ ריבוא אנשים, היו קרוב ל- 2 מיליון איש, יחד עם הנשים, טף, צעירים וזקנים, דהרי המנץ של ס׳ ריבוא הוא רק מגיל כ׳ עד גיל ס׳ שנים.
והיום כשבוחנים רה׳׳ר, לא מסתכלים האם עוברים שם דוקא ס׳ ריבוא זכרים מגיל כ׳ עד 10 שנים הכיצד? אלא ע״כ חייבים לומר, דהרעיון של חז׳׳ל היה לומר דהגדרה של מקום רה״ר הנה הילוך מקום של 60 ריבוא זכרים. אין הכוונה שכך תהיה הכמות של אנשים שיגדירו ס׳ ריבוא,אלא שהילוך מקום של ס׳ ריבוא הוי רה״ר. וד״ל.
שלוש שאלות צריכות להישאל: א. מדוע כ׳ פעמיים משכן. ב. מהו העדות. ג. מהו אשר פוקד ע״י משה.
רש״י מתרץ על השאלה הראשונה שזהו זכר למקדש שהתמשכן פעמיים. ושואלים חז״ל, מדוע ב 4 הפרשיות הקודמות שדיברו על המשכן לא הזכיר רש״י שזהו זכר למקדש שהתמשכן פעמיים?! על ל׳ "העדות", מסבירים המפרשים ע״פ המדרש שציטטתי קודם, שהיו מתלוצצים עלמ״ר כך וכך לקח מאתנו וכו', וע"כ כ׳ "העדות", שזו עדות לכל בנ״י שמ״ר לא לקח כלום לעצמו.
וזהו שכ׳ ג"כ "אשר פוקד ע״י משה", דהרי ידענו כבר דמ״ר פיקח על המלאכה ומהו החידוש.
לומר לך דלא לקח כלום לעצמו. האם היתה השכינה שורה במקום שיש ספק גזל (ר׳ ישראל מסלנט היה אומר דבביכנ״ס שיש בו מסמר גזול, התפילות לא עולות לשם).
ועל הקו׳ על רש״י כבראשונה מביאים משל בשם המגיד מדובנא.
היה פ״א אדם שקנה לאשתו תכשיט, כשהגיש לפניה התכשיט, הגיש גם לה ג"כ הקבלה ואמר לה, אשתי היקרה,שמרי הקבלה היטב, כדי שנדע כשנרצה למכור התכשיט שזהו תכשיט שעלה כו"כ, כמו"כ המשכן, מדוע פירט משה רבינו דו״ח הוצאות והכנסות על המרי הגלם במשכן, לומר לך, כשביהמ״ק יחרב, נדע כמה היה יקר בעינינו המקדש. וזהו המשכן.
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
