פרשת ויחי
בפרשתינו כתוב שיעקב בירך את בנו אשר "מאשר שמנה לחמו" ונאמר על כך במדרש – שהוא מעמיד בגדי שמונה, ועל הפסוק "יהי רצוי אחיו" מפרש רש"י שיהיו בנותיו נאות.. נשואות לכהנים גדולים, זאת אומרת שאשר מעמיד לבנותיו כהנים גדולים שהם לובשים שמונה בגדים.
ושואל על כך הרבי מליובאויטש ולכאורה מה הקשר בין בנות נאות לכהנים גדולים? אלא משמע שיש לפרש פה את הנוי הזה לנוי רוחני שקשור לכהונה גדולה.
העניין של אשה הוא אעשה לו עזר כנגדו, שהאשה מסייעת לבעל לעבוד את הקב"ה וזה דבר שאנחנו מוצאים אותו במיוחד לגבי הכהן הגדול שבעבודתו ביום הכיפורים לפני ולפנים היה חשוב העניין של "וכפר בעדו ובעד ביתו", ביתו – זה אשתו ובלעדיה לא היה באפשרותו לעשות את עבודתו. הנוי האמתית של אשה מישראל הוא 'כל כבודה בת מלך פנימה'.
העניין של הצניעות שמביא ומועיל לכהונה גדולה, וזוכים לכך ע"י קבלת עול שאדם מתנהג לפי השולחן ערוך וגם הוא מקפיד על עניין הצניעות על ידי זה הוא יזכה להקים דור ישרים של בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות ואפילו לכהנים גדולים, בנים כאלה שנכנסים אל קדשי הקדשים ששם נמצא רק הארון והלוחות שעליהם חקוקות עשרת הדיברות.לאור האמור יובן את הנאמר קודם לכן בפסוק "ברוך מבנים אשר", רש"י מצטט את הספרי שאין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כמו אשר ורש"י אומר ואיני יודע כיצד, וזאת משום שבמניין בני ישראל לא מוצאים בשבט אשר מספר גדול יותר מבשאר השבטים שלכן אשר זכה בברכה הזאת, אלא יש לומר שאשר היה שקול כנגד כל שאר השבטים, מכיוון שהיה לו נחת מצאצאיו ומגיעים לזה על ידי קבלת עול שהולכים בדרך התורה והמצוות, ועל ידי זה זוכים לנחת מהצאצאים ורווים מהם נחת במידה רבה פי כמה מאשר מצאצאים רבים, וכמו שראינו בפסוק: "וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק" ושואל כ"ק האדמו"ר הרש"ב על כך, והרי בתחילת הפסוק נאמר 'וארבה' בלשון רבים וסיים בבן יחיד ביצחק, אלא לפי המוסבר לעיל שיתכן רוב נחת מבן אחד יותר הרבה מאשר בנים רבים עד שיתכן אחד שהוא שקול כנגד שישים ריבוא, כמשה רבינו שהיה שקול כנגד כל ישראל ואין דור שאין בו כמשה, ולבן כזה זוכים בעבודה של קבלת עול.
יהי רצון שנזכה לעבודה של קבלת עול אמיתית ועל ידי כך נזכה במהרה לגאולה האמתית והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
