שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תזריע מצורע'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תזריע מצורע'

פרשת תזריע מצורע

עבודת ה' צריכה להיות מתוך התקדמות מתמדת. האדם נדרש להיות במגמה בלתי-פוסקת של התעלות, ובכל יום ויום עליו להשיג מדריגה גבוהה מזו שבה עמד אתמול. אם כך בכל יום, קל וחומר בכניסה לחודש חדש, שכן חודש הוא מלשון חידוש. נדרשת עבודה חדשה לגמרי, הנעלית לאין ערוך מקודמתה. בעומדנו בנקודת המעבר בין חודש ניסן לחודש אייר מתעוררת שאלה: איזה חידוש יכול להיות אחרי חודש ניסן? הלוא זה חודש של גאולה ושל פריצת המגבלות בכל תחום. אם כן, לאן אפשר עוד להתקדם אחרי חודש ניסן?
נוסף על היותו חודש הגאולה, סגולתו המיוחדת של חודש ניסן טמונה גם בשמו. במילה 'ניסן' מופיעה פעמיים האות נ', וכך שם החודש רומז לניסי ניסים, כפי שהגמרא אומרת (ברכות נז,א) שמילה שיש בה פעמיים נ' רומזת לניסי ניסים. מה הם ניסי ניסים? יש נס רגיל, שהוא התרחשות על-טבעית. נס הוא אכן חידוש, אך במרוצת השנים אירעו ניסים רבים, והתופעה בכללותה אינה בגדר חידוש. ניסי ניסים אלה שינויי מציאות, שמגדירים מחדש את חוקי הבריאה, כך שהטבע עצמו משתנה ומתאים עצמו לנס. זוהי גאולה – העולם עצמו משתנה לטוב ומשקף את הקדושה.
אלא שעל אף כל הסגולות המיוחדות של חודש ניסן, חודש הגאולה, הננו נתבעים לעבודה מרוממת יותר בחודש אייר. נאמר בכתבי האריז"ל שאייר ראשי תיבות 'אני ה' רופאך'. יש רפואה שנמסרה לבשר ודם – כאשר אדם חלה לא עלינו ויש צורך לרפא אותו, נמסרה משמיים היכולת לרפא לידי רופא המומחה לכך. אך יש רפואה נעלית מזו, המונעת את המחלה מלכתחילה, בבחינת "כל המחלה… לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך". גם בעבודה רוחנית יש מצב כזה, שבו האדם שמור ומוגן מלהיכשל בחטא, בבחינת "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן" (משלי יב,כא).
כאן טמון ההבדל בין חודש ניסן לחודש אייר. חודש ניסן עניינו גאולה, שעניינה היחלצות מגלות וממצב שלילי ומעבר לגאולה ולמצב חיובי. אלא שעדיין קיימת ברקע מציאות הסבל והגלות, שסוף-סוף הסתיימה. בהיבט הרוחני חודש ניסן מבשר לאדם שגם אם נכשל חלילה, ביכולתו להיגאל ממצבו. עם זה, עדיין קיימת האפשרות להיכשל בחטא, אף שאפשר לעשות תשובה ולהיגאל. חודש אייר מרים את האדם למצב נעלה הרבה יותר – שלא ייכשל כלל, לא יחטא, לא יהיה בגלות ולא ילקה במחלה – "לא אשים עליך". מלכתחילה אין ירידה ואין נפילה, וממילא אין צורך להיחלץ ממנה. בחודש אייר על היהודי להתעלות למצב שהוא אינו שייך כלל למעשים בלתי-רצויים, עד שאינו זקוק לגאולה. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*