התבוננות נכונה על פי התורה
אנו נכנסים לחודש תמוז שבאמצעיתו כבר מתחילים כל נושא הצער והאבלות על ירושלים. בעניין זה ראיתי בגמרא (יבמות סב:) 12 אלף זוגות תלמידים היו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולם מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. והיה האולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה רבי מאיר רבי יהודה רבי יוסי רבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע, והם העמידו את התורה באותה שעה. הבה וננסה להבין בגיל 40 התחיל ר' עקיבא ללמוד תורה לכאורה גיל שהרבה כבר מתייאשים ולא מנסים דרך חדשה, והנה ר' עקיבא מתחיל ותוך 24 שנים יש לו גם 24 אלף תלמידים, אולם לפתע הכל קורס כל התלמידים נפטרו בתוך 33 יום, שזה בערך 750 לוויות ביום, לכאורה כל אדם אחר היה נשבר ומתייאש, אולי אות הוא משמים שאין דרכיו רצויים, אבל יוצא הוא לדרום מוצא חמישה תלמידים מובחרים ושוב פעם מתחיל הכל מחדש. לכאורה מהיכן שואב ר' עקיבא כוחות מופלאים אלו.
עוד בגמרא (מכות כד:) אומרת וכבר היו ר' גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ר' יהושוע ור' עקיבא מהלכים בדרך, ושמעו כל המונה של רומי התחילו הם בוכים ור' עקיבא מצחק, אמרו לו הללו כושיים שמשתחווים לעצבים ולעבודה זרה יושבים בטח והשקט ואנו בית הדום רגלי אלוקינו שרוף באש ולא נבכה?
אמר להם על כך אני מצחק ומה לעוברי רצונו כך לעושה רצונו על אחת כמה וכמה , עוד באותו גמרא פעם היו עולים לירושלים כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל יוצא מבית קודש הקודשים, התחילו הם בוכים ורבי עקיבא מצחק אמרו לו מקום שכתוב ,והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים יכלו בו ולא נבכה, אמר להם לקח אני מצחק, עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה, עכשיו שנתקיימה נבואתה של אוריה בוודאי שתתקיים נבואתו של זכריה.
עוד גמרא (סנהדרין קא.) כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמר להן חמה עזה יש בעולם התחילו הן בוכין ורבי עקיבא משחק אמרו לו למה אתה משחק אמר להן וכי מפני מה אתם בוכים אמרו לו אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה אמר להן לכך אני משחק כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתנו לוקה ואין שמנו מבאיש ואין דובשנו מדביש אמרתי שמא חס ושלום קיבל רבי עולמו ועכשיו שאני רואה רבי בצער אני שמח.
מכל הגמרות הללו שבכל מצב גם שכולם ראו לנכון לבכות ולהצטער רבי עקיבא מוצא סיבה לחיוך ולכאורה מצא את הכוח ברגעים הקשים הללו שלוות נפש ושמחה, אפשר להבין את זה ע"פ הגמרא (יבמות כא.) אמר רבן גמליאל פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה – ר' עקיבא, כשעליתי ליבשה בא וישב ודן לפני בהלכה אמרתי לו בני מי העלך אמר לי דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נעניתי לו בראשי, תמון פה תשובה עמוקה מאוד, גוף האדם וחייו עלי אדמות היא כמו ספינה לעיתים עומדים גלים גבוהים שיתכן שרוצים להטביע את ספינתנו אולם החכם עיניו בראשו מוריד ראש ומניח לגל לעבור אותו, ואחר כך ירים ראשו וימשיך הלאה ולעומתו מי שחסרה לו הסבלנות ינסה להילחם בגל ובסופו שיתייאש ויטבע וזה מה שהשיב ר' עקיבא לרבן גמליאל בכל צרה שפקדה אותי ובכל תקופה של קושי ומשבר הורדתי את ראשי ולאחר שחלפה הצרה הרמתי בחזרה
על פי זה אפשר ללמוד יסוד יפה בהנהגת חיינו. אף פעם אין לראות חלק מהתמונה אלא את התמונה המושלמת, פעמים שרואים חלק מהתמונה ויתכן שהיא נראית 'כרע' (רע) אולם כאשר רואים את התמונה המלאה אז גם הקשיים והייסורים נהפכים לרע (חבר), ולפי זה מובן מאוד כשר' עקיבא רואה שועל יוצא מבית ק"ק ומסתכל על התמונה הכוללנית ולא על חלקה אם נתקיימה נבואתו של אוריה בוודאי שתתקיים זה נבואתו של זכריה וכשהוא שומע כל המונה של רומי אומר לעצמו אם לעוברי רצונו כך לעושה רצונו על אחת כמה וכמה, כשרואה את רבו מצטער בייסורים אומר לעצמו אם רבנו חווה ייסורים בחייו הרי בוודאי ששכרו הטוב שמור לו לעולמי עד וזה מה שנתן לו את הכוח לחיך כי הוא נושא עיניו אל העתיד, וגם שנפטרים 24 אלף תלמידים אינו נשבר לרסיסים אלא קם מתוך מבט אל העתיד, יוצא אל הדרום ומקים שוב את עולם התורה באמצעות חמישה תלמידים חדשים.
יהי רצון שנזכה לראות בקרוב בבניין בית המקדש להחזיר שכינתו לציון.
לע"נ שלום בן יוסף ורחל נטלה
חכם שלום טטרואשוילי הי"ו מאשדוד
