שבת סוכות
שבת חול המועד חג סוכות:
חג הסוכות מעלה בלב כולנו אסוציאציות של שמחה והנאה, מבוגרים וילדים כאחד.
אחד משמותיו של חג הסוכות בתורה הוא "זמן שמחתנו". ויש להבין לשמחה מה זו עושה ? נקודה זו תסייע בעדנו להבין את העומק בתחושת השמחה אותה אנו מרגישים כל אחד ברמה שלו.
המקור לחג סוכות מן התורה הוא הפס' "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' ".
בגמרא בסוכה (יא':) נחלקו חכמינו לזכר אלו סוכות אנו יושבים במשך דורות על גבי דורות בסוכה. דעתו של רבי אליעזר – כי הם זכר לענני הכבוד שליוו את ישראל במדבר, שבעה במספר. ארבע מארבע רוחות השמיים, אחד למעלה אחד למטה, ואחד לפניהם שהגביה את העמקים, הנמיך את ההרים ואף סילק מזיקים כדוגמת נחשים ועקרבים. אולם רבי עקיבא סובר שהסוכות הם לזכר הסוכות שהקימו להם ישראל כהגנה מפגעי הזמן – שמש רוחות וכדו'.
במבט שטחי נראה כי הדעות חלוקות, אך הבה נראה כיצד האחת משלימה את רעותה ושתי הדעות משקפות שני היבטים בקשר ביננו לאבינו שבשמים.
הדעה שאומרת כי הסוכות הם זכר לענני הכבוד, נוגעת בפן בו הראה לנו הקב"ה את חיבתו. כידוע העננים שמרו על ישראל ממזג האויר, מאויבים ומזיקים שרצו לפגוע בהם בעת הילוכם. הם אף הנעימו את השהות במדבר. מלבד מה ששמרו על הבגדים שלא יבלו, כיבסו אותם ואף גדלו עימם בהתאם לממדי הגוף. כאן רואים את אהבת אבינו רוענו אלינו.
מאידך הדעה שאומרת כי הישיבה בסוכה הינה לזכר הסוכות שהקימו להם ישראל, עוסקת בפן של אהבת ישראל לקב"ה. שכן עם תחילת עשרת המכות הפסיקו ישראל לעבוד, והרווחה הייתה מנת חלקם. עם כל זאת היציאה ממצרים למדבר בלי לדעת לאן פניהם מועדות, וביותר שעשו זאת בלי להתמהמה, דבר המראה כמה השליכו יהבם וביטחונם על ה'. כפי שהנביא מבטא זאת בפס' "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה".
הקב"ה ברוב רחמיו האכילם מהשופרא שבשופרא, המן, שהיה ניתן לטעום בו את כל סוגי המאכלים שבעולם. הם אף לא היו צריכים להתפנות לצרכיהם כיון שמחמת היותו זך ורוחני הוא היה נבלע באברים. אפילו אומות העולם נהנו מהמן באופן עקיף כפי המתואר במדרש שבשעות היום החמות היו שיירי המן הנשארים בשדה נמסים ונהפכים לנחלים ומהם היו הצבאים שותים וכך בשרם היה משתבח לאין ערוך, דבר שהיה בא לידי ביטוי ברור בזמן האכילה. וכך היו רואים כל עמי הארץ את אהבת ה' אלינו.
נמצא אם כן כי שתי הדעות הינן משלימות את התמונה: אהבת ה' אלינו מחד, ואהבתנו וביטחוננו בו מאידך – שילובם יחד הולידו את התוצאה שהתקבלה, ולזכר שניהם יחד שמחים אנו באופן יוצא דופן בחג הסוכות.
ולסיום – ידוע בשם האר"י הקדוש זצ"ל שהשיעור המינימאלי של הסוכה כידוע, הוא שתי דפנות והדופן השלישית מספיק שתהיה אפילו בגודל טפח (שמונה ס"מ) צורה המראה על חיבוק (בערך כמו האות נ) כי בחג זה בורא עולם מחבק אותנו על ביטחוננו בו בבחינת "כמים הפנים לפנים". כדי לחבק, ברור הדבר שצריך קשר האהבה להיות דו סיטרי – אוהב ואהוב.
זוהי הדרך להיכנס לשנה החדשה הבאה עלינו לטובה. ראשית מתחילים בימי הדין הנוראים: ראש השנה בו נקבע כיצד תיראה השנה הבאה. עשרת ימי תשובה בהם ניתן להתקדם ולשפר את הדרוש טיפול. ולבסוף החתימה ביום כיפור. משם ממשיכים היישר לימי האהבה והשמחה – סוכות, שבסופם ולפני שמחת תורה, יש לנו את הושענא רבה ליל ויום החיתום הגדול, בו בעצם נמסרים הפתקאות של כולנו לחיים טובים ולשלום ברוחניות ובגשמיות אמן. כך נכנס היהודי מוקף במצוות לשנה החדשה.
הרב מיכאל מירון אחיסמך, לוד
לע"נ שמעון סימון בן בת ציון ז"ל
