פרשת וישב וחנוכה
רוחניות לעומת גשמיות:
בתפילת על הניסים אנו אומרים "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, ורשעים ביד צדיקים וטמאים ביד טהורים". אמנם היו חוקרים שרצו לטעון שהמכבים ניצלו את המומנטום, מה שאומר שהם זיהו חולשה בצד היווני והיה להם את החוש לנצל אותה, ובעקבותיה הם ניצחו. אולם כל מי שקורא ולומד על היחס בין מתתיהו ובניו לבין הצבא היווני המיומן, שהיו ברשותו מיטב כלי הנשק באותה תקופה, מבין שתיאוריה זו מופרכת מעיקרה.
ניתן רק לנסות לדמיין שאחד מבכירי הצבא היווני נכנס לחדר הקבינט של אנטיוכוס אפיפנס, ומעביר לו את המידע המסווג שהגיע לרשות זרוע המודיעין, על כך שפורץ מרד בקרב היהודים. שואל אנטיוכוס על כמה מדובר, והוא אומר לו על ששה שבעה. הוא אומר לו מה מיליון, הוא אומר לו לא, ששה שבעה אנשים. נקל לתאר כיצד אנטיוכוס פרץ בצחוק, והיה משועשע לרגל המידע שהוא שמע זה עתה.
אולם את הסוף המתוק כולנו מכירים, מה גם שהוא נקבע לדורי דורות כחג החנוכה, בו ניצחה הרוח את הגשם.
כאן אנו נכנסים לנושא שלנו – רוחניות לעומת גשמיות. אין ספק שבערכים של צבא ומלחמה לא היה שום סיכוי, ואם נדייק אפילו לא התחילה להיות כאן מערכה. וזה באמת לא מציאותי ונתפס. אך כל זה נכון כשמדובר במי ששופט בעין גשמית. שם הכל נמדד כמה נשק יש, מה האיכות שלו, מהם הביצועים והיכולות של החיילים, ועד כמה הם מאומנים ומסוגלים להילחם בכל תנאי השטח האפשריים, לצד סנכרון מדויק של כלל הכוחות בים באויר וביבשה. אך כשמדובר במלחמה רוחנית, קרי אף על פי שרואים טנקים, טילים, מכמי"ם ופצצות מונחות מטרה שחודרות לבונקרים תת קרקעיים, מכל מקום הסיעתא דשמיא שמקבלים היא לא ניתנת לשיעור והשגה, כפי שאכן קרה.
כי רוחניות היא נעלית הרבה מעל הגשמיות, ושם הרי אין הזמן המקום והגודל גשמיים נחשבים אלא ללא כלום.
על מרן ר' אהרון לייב שטינמן זצ"ל מסופר כי היה לו מנהג בכל יום לתת פרוטה לעילוי נשמת ששת מיליון קדושי השואה הי"ד. פעם אחת שאלו אותו וכי כיצד פרוטה יכולה "לפרנס" ששה מיליון איש, הרי אין כלל יחס ביניהם. וענה הרב ברוב חכמתו – אתם מסתכלים על פרוטה גשמית, וממילא הקושיא במקומה עומדת כיצד מטבע מינימאלי יכול להספיק לכמות עצומה של אנשים. אולם אני רואה את המעשה מצוה שמאחורי אותה פרוטה, ממנו יכול להישאר עוד הרבה עודף שיכול להספיק לעוד רבים אחרים. כי ברוחניות אין את המגבלות המוכרות לנו מהעולם הגשמי, אלא שם המשקל הוא אחר לחלוטין.
שמעתי מהגה"צ ר' שלמה ברעוודה זצ"ל בשם רבו הגר"י לעוונשטיין זצ"ל שלא רק שעניין המלחמה היה כנגד מה שרצו היוונים לעקור ולפגוע בכרם ישראל, אלא הדבר ניכר ממש גם בשטח. ראו בחוש שהמלחמה היא עם ערכים רוחניים, ונסביר זאת בדרך שהוא זצ"ל תיאר זאת.
יוצא יהודי למלחמה ומגיע לאזור שדה הקרב, והנה הוא פוגש חייל יווני ולאחר מלחמה פנים מול פנים (לפני עידן הרחפנים והלוחמה מרחוק), הוא מצליח להכריע אותו. והוא ממשיך לחייל אחר רק שם הוא נתקל בקושי, הוא מבין שכנראה על הראשון הוא יכל כיון שבמדרגתו הרוחנית היה לו את הכח להכריע אותו, אולם כעת הוא נתקל באגוז יותר קשה לפיצוח. לכן הוא קרא לחברו שהוא לא רק מתפלל ג' פעמים ביום וקורא חוק לישראל, אלא מגיע לשיעור גמרא פעמיים בשבוע. אותו אחד אכן גובר על היווני, וממשיך לחייל הבא, ושם כעת הוא זה שנתקל בקושי. הוא מיד קורא לחבר אחר שמשתתף בשיעור דף היומי בכל יום, שמצליח להתגבר על החייל ההוא.
לאחר שהוא מנצח אותו, הוא ממשיך לאובייקט הבא, ושם נתקל בקושי, כאן הוא קורא לאברך שיושב ולומד ג' סדרים ביום שכמובן מצליח להכריע אותו. בחייל הבא מיודענו האברך נתקל בקושי, וכאן הוא כבר הולך לרב השכונה שמשמש גם כדיין ומורה הוראה, והוא זה שמצליח להתגבר. פשוט ראו בחוש שכל המהלך היה שמיימי, וככל שהמדרגה הרוחנית הייתה גבוהה יותר אז ניצחו יווני יותר טמא ורשע.
לכן רבותינו מחברי התפילה תיקנו לנו את הנוסח בו הם העמידו את המכבים למול היוונים בתיאורים שונים, לא כמילים נרדפות, אלא כל השוואה היא מדרגה גבוהה יותר של צדקות לעומת רשעות המקבילה לה.
כל הנושא המרכזי בחנוכה הוא הרוח, ולכן היוונים לא חיפשו להרוג את כלל ישראל. "תישארו כמו שאתם" הם אמרו. כל בקשתנו מכם היא רק תקבלו את דתנו ותשנו את אורחות חייכם. תהיו יוונים נאורים מרשימים ומשכילים. בואו בהמוניכם לאיצטדיונים שלנו לצפות במשחקים השונים הנערכים בהם, כדי שתפסיקו להעריך רוחניות והתחילו להעריץ את בעלי הזרוע והכושר.
ואת המוטו הזה החשמונאים ניפצו במסירות הנפש שלהם. הם יצאו למלחמה עקובה מדם, בה ידעו שאכן בדרך הטבע אין כל סיכוי, והם כלל לא חיפשו לנצח, אלא הם רק נלחמו ומסרו נפש. ומי שמבין שמאחוריו יש את העגלה הגדושה והעמוסה, לעומת זו היוונית הריקה מכל תוכן פנימי מהותי ואמיתי (כמשלו הידוע של מרן החזו"א זצ"ל לראש ממשלת ישראל הראשון), הוא ילחם ויזכה לעזר עליון. ואת המסר הזה הם הורישו לנו, כי בסך הכל הניסיונות קיימים מאז ומעולם, רק כל דור הם מחליפים צורה. וכשהמסר הזה יהיה ברור לנו, נדע לתת את המשקל הנכון לאמת האמתית למול השקר המדומה.
הרב מיכאל מירון הי"ו מלוד
