פרשת אחרי מות קדושים
"מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט ל"ב) ובגמרא (קידושין ל"ב ע"ב) "והדרת פני זקן-זה שקנה חכמה"
בימים אלו אנו אבלים על מות 24 אלף (!) תלמידי ר"ע כמסופר בגמ' (יבמות ס"ב ע"ב) "אמרו, שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לר"ע מגבת ועד אנטיפטרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. תנא, כולם מתו מפסח ועד עצרת, וכולם מתו מיתה רעה. מאי היא? אסכרה."
וננסה להתבונן, הרי מדובר בתלמידי ר"ע, וכדי להבין מי היו תלמידיו נתמקד בתלמיד אחד, התנא האלקי רבי מאיר בעל הנס. שבגמרא אמרו עליו "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאין בדורו של ר"מ כמותו. ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? מפני שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו". עוד: רבי יהודה הנשיא שחיבר המשניות, יחס כל חשיבותו בכך שראה את ר"מ מאחוריו!! ואמר שאם היה רואהו מלפניו היה חריף יותר. עוד: "אמרו על ר"מ שהרואהו בבית המדרש כאילו עוקר הרים וטוחנם זה בזה בפלפולו". ועם כל המטען הזה ושהיה בקיא וחריף מאין כמותו, בא ללמוד אצל רבי עקיבא ולא הבין דברים לעומקם. עבר ללמוד אצל רבי ישמעאל וחזר אח"כ לר"ע, עד שנתעלה והושיבו בראש תלמידיו.
מכאן נוכל לעמוד על גדולתם של תלמידי ר"ע, ועל מה הם מתו, על מה מתו כ"כ הרבה תלמידים עד שכתוב שהעולם היה שמם מתורה, לא שח"ו עברו עבירה, אלא שלא נהגו כבוד זה בזה. לא כתוב שזלזלו, אלא לא עשו בקום ועשה מספיק אחד למען השני כיוצא מהפסוק לעיל בפרשתינו "והדרת פני זקן-שקנה חכמה"
וצריך להבין, האם מגיע על כזה דבר מיתה? ויותר, הרי מתו במיתה הקשה מכולן, אסכרה.
תירץ הגה"צ הגר"י גלינסקי זצ"ל שהתשובה נמצאת בדברי המשגיח הגה"צ ר' ירוחם ממיר זצ"ל. שכ' לגבי יעקב אבינו שכשחזר מחרן לארץ ישראל, להוריו, קיבל הבטחה מהקב"ה שינית, שיזכה לחזור בשלום. ובכ"א ששמע שעשיו בא לקראתו כ' "וירא יעקב מאוד" וממה פחד הרי הבטיחו הקב"ה? כ' רש"י: "שמא משהבטחתני נתלכלכתי וכו'" ואינו מובן, נניח שח"ו כן חטא יעקב במשהו דק מאוד עד שפחד, כמה עבירות עשה עשיו בזמן זה?! הלא הגמ' מספרת עליו שבגיל 15 "חמש עבירות עבר באותו היום", ומי יודע מאז כמה חטא. ואף אם נאמר, כדברי המדרש שאמר "כל השנים הללו הוא יושב בארץ ישראל ומכבר את הוריו, תאמר שהוא בא אלי מכח ישיבת א"י וכיבוד אב ואם". הלא יעקב אמר על עצמו "עם לבן גרתי-ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים", א"כ אם היחס הוא מצוות יש לו הרבה יותר?
אלא היא התשובה, דווקא משום כך יש עליו תביעה גדולה יותר, כיוון שהוא בכיר האבות יש דרישה גבוהה יותר ממנו, לעומת עשיו שפרק עול יש חשיבות גם לשתי מצוות שלו. כן אנו מוצאים בראובן שבלבל יצועי אביו, ע"י זה שלקח את מיטת אביו לבלהה שפחת רחל אל אוהל לאה אמו, הפסיד בכורה, כהונה ומלכות.. ומדוע? וכי משתווה העונש לחטא? אלא לפי דרגתו של ראובן, מי"ב שבטי ה' גם אם חטא כזה הפסיד. כן אנו מוצאים אצל שלמה שחטא, וכבר החשיבוהו לחוטא בע"ז אף שוודאי לא חטא, כן אצל משה רבינו שהכה בסלע לא נכנס לא"י ועוד אצל גדולי וצדיקי ע"י שהקב"ה דקדק עימם. א"כ זהו גם בתלמידי ר"ע, כיוון שמעלתם הייתה רבה כאמור לעיל, וכן שרבם ר"ע דגלו היה "ואהבת לרעך כמוך-זה כלל גדול בתורה" והיה בהם פגם אף קטן שבקטנים, מתו ע"ל ואף במיתה משונה מכולם.
יה"ר שנזכה להרבות אהבה בע"י ועל ידי זה נזכה לגאולה במהרה, אמן.
הרב אליהו גגולאשוילי הי"ו מחיפה
