פרשת שמות
חשיבות המשפחה היהודית:
בפרשתנו מספרת התורה על גידול האוכלוסין המבורך אותו עברו עם ישראל. כך שכל אישה ילדה שישה בכרס אחת, ויש דעות שמס' הילדים הגיע אף להרבה יותר מכך.אם נתאר לעצמנו את הדברים -ליד חצר ביתה של כל משפחה, היו חונות מידי יום משאיות האספקה של תנובה ואנג'ל. הואיל וכשמדובר על כמות כזו של אנשים לכל בית, המוצרים הגיעו ישירות לצרכן וללא מתווכים. אין ספק כי ללא עוררין מדובר בנס גלוי, אלא שאני חותר למקום אחר לחלוטין. בדורנו דור 2017 – 2018 החשיבות הניתנת לעניין הילודה והרחבת המשפחה, נדחקה לתחתית הרשימה, שם מובילים במצעד הכסף הקריירה והתואר בשורה הראשונה, יחד עם ריבוי ועיסוק סביב הנאות העולם השונות. בל נשכח כי כולנו נכדים נינים וצאצאים, לסבים וסבתות שמשפחתם הייתה ענפה.וכמאמר הפס' "בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך". האווירה המשפחתית הייתה נעלית מהסיבה הפשוטה והיחידה,לא היו הרבה אמצעים שמובילים באון ישיר למקומות בילוי הקיימים היום בכל קרן זווית ברחוב. כך שכל ערוצי הקשר בהם ניחן כל אדם, היו מופנים לבית למשפחה ולחברה. אלא שהעולם התקדם וחרף כל המעלות שהקדמה הביאה בכנפיה (ואין חולק עליהם), אי אפשר להתעלם מרשימת החסרונות הארוכה, לצד חסכים שונים שמכים בנו בכל עוז ובלא ידיעה. חז"ל מלמדים אותנו (נדה לא'.) כי לכל אדם ישנם ג' שותפים הקב"ה אביו ואמו. האב והאם נותנים את חלקי הגוף הגשמיים, והקב"ה נותן בו את הנשמה. שאילולי היא גוש הבשר העונה לשם "גולם אדם", לא היה נוקף אצבע. בואו נחדד את המשמעות והזכות העצומה הכרוכה בכך,ואשתמש לשם כך בסיפור ששמעתי בילדותי. יהודי שהחל לחתן את ילדיו נקלע לקשיים כלכליים. בעצת רבו נסע לארה"ב במטרה להיפגש עם נדיבי עם, שיואילו ליטול חלק בעול הכרוך על צווארו. אחד העשירים איתם קבע להיפגש,פנה אליו במהלך השיחה בשאלה."אינני מבין אתכם הדתיים אם אין ביכולתכם לפרנס ולחתן את ילדיכם ברווח, מי התיר לכם א"כ להביא אותם לעולם". מיודענו לא התבלבל ואמר לו יש לי תשובה חזקה לשאלתך, אך כיון שהגעתי להיעזר בך אינני רוצה לפגוע בך. העשיר לא הרפה ואמר לו תשובתך חשובה לי מכבודי. נענה אב המשפחה ואמר לו לאור הגמרא הנ"ל, כי לכל אדם יש ג' שותפים תוך שהוא נוקב בשמם. ואז פונה הוא אל העשיר בשאלה – כמה ילדים יש לכבודו. ענה העשיר שלושה. אמר לו "כפי שאתה יודע לי יש אחד עשר ילדים, ומשמעות הדברים היא כי אותי הקב"ה לקח כשותף אחת עשרה פעמים, ואותך רק שלוש פעמים" (אין המדובר על אלו שמשמים החליטו עליהם אחרת, אלא על האוחזים בחרב האידיאולוגיה). הנדיב כל כך התפעל מתשובתו השנונה, ואמר לו אני מחייב אותך לפני כל שמחה של אחד מילדיך לעבור דרכי, ולקבל ממני תשורה נאה כדי שגם לי יהיה חלק ושייכות לריבוי השותפויות שלך עם בורא עולם. הרי כל עסקה באשר היא בנויה על אמון בסיסי. ואילולי פרט עיקרי זה, לא הייתה כלל יוצאת לפועל. הרי אם היו מציעים לנו שותפות עם שועי עולם היינו מתייחסים אליה בחיוב (כמובן לאחר בדיקת איש מקצוע רלוונטי מצדנו). נו, וכשמדובר בבורא עולם, מקור הטוב הבלעדי והמושלם יש מקום להסתפק. יש החושבים שמיעוט מספר הילדים, ימנע מהם מאמץ מיותר וצער הכרוכים בגידול ילדים. אז הנני להביא בפניכם את דברי ה"סטייפלער" הידועים (אביו של הרב חיים קנייבסקי) – כי על כל איש ואשה נגזרה מנה מדויקת של צער וייסורים שיעברו עליו במשך חייו בזה העולם. ומי שחושב שהוא יצליח לברוח הוא טועה. א"כ לטענה זו אין שום מקום.
יש שיחששו מעניין הכסף. בכל אופן כדי לפרנס משפחה גדולה, נדרש תקציב שנתי מנופח שאינו מבייש מנהל קהילתי. האמת היא שנושא זה הוא רחב מדי מכדי להזכירו כאן. אך בקצירת האומר. כל נושא הפרנסה התחיל לאחר חטא אדם הראשון.שם קילל הקב"ה את אדם ואמר לו "ארורה האדמה בעבורך בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך". אלא שבתורה לכל דבר יש גדרים ברורים. ומה שקבעה ההשגחה העליונה היא שכדי להשיג פרנסה, יש לנקוט בהשתדלות מצדנו (כל אחר לפי דרגת בטחונו ואמונתו בה'). ממילא אם הקב"ה ציווה אותנו במקביל לקללת הפרנסה והחובה לפרנס מתוך גבולות ברורים לפרות ולרבות, א"כ מי יכול לקום ולומר אני אתכנן את משפחתי. הרי פרנסה כולם יודעים להאמין שהיא משמים, יחד עם דברים נוספים שלעיתים מתוודעים אליהם במהלך החיים. (מי שקצת יתבונן יכיר היטב בעובדה שהקב"ה מנשים ומחיה אותנו בכל רגע). למה כשמגיעים לנושא זה האמונה לפתע נעלמת לה, ואת מקומה תופס ה"כחי ועוצם ידי". לכן הבה נתבונן בפרשיות אלו, ונראה איך עם ישראל חי עד היום וממשיך להתקיים הלאה. ההשגחה מייעדת לכל אחד את המגיע לו וללא שום אפשרות לנוס מכך. הדבר היחידי אותו ניתן לעשות הוא להתפלל. אך בואו ולא נאבד את הראש לטובת הזיות חברתיות "נאורות", ונדבק בדרכה של תורה שהוכיחה את עצמה במשך למעלה משלושת אלפי שנים.
שבת שלום
הרב מיכאל מירון הי"ו מבית שמש
לע"נ רבן של ישראל הר' אהרון יהודה לייב ב"ר נח צבי זצוק"ל.
וכן לע"נ מרת פרחה שושנה בת עישה עליזה ז"ל.
