פרשת ויגש
מחשבות טובות
פרשת השבוע עוסקת באחד הרגעים הדרמטיים בהיסטוריה של עם ישראל, לאחר שסיפרה התורה בפרשיות הקודמות על המעשה הנורא של מכירת יוסף וההשלכות שלו, הצער הגדול של יעקב אבינו כפי שאומרת התורה "וימאן להתנחם", הצרות שעברו על יוסף בבית פוטיפר, עלייתו לגדולה להיות משנה לפרעה, וכיצד יוסף מתנכר לאחיו, מגיע הרגע שבו יוסף מתגלה לאחיו ואומר להם "אני יוסף העוד אבי חי" האחים נדהמים לראות מולם את יוסף כמי שגורלם נתון בידיו, יוסף מנחם את האחים ואומר להם "אתם חשבתם לרעה ואילו ה' חשבה לטובה".
בין מפרשי התורה קיימת מחלוקת על העובדה מי באמת מכר את יוסף, רש"י מפרש בפרשת וישב ובעוד מקומות, כי המכירה התבצעה ע"י האחים, אך לדעת הרשב"ם שהיה נכדו של רש"י מראשוני בעלי התוספות ומגדולי הפרשנים על התורה, האחים לא מכרו את יוסף, כמובן שזה פירוש מהפכני כיון שעל פי הפסוקים בתורה משמע שהאחים מכרו את יוסף, והרי יוסף עצמו אומר שהאחים מכרו אותו כמו שכתוב בפרשתנו "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי", איך אם כן ניתן לומר שהאחים לא מכרוהו?
מסביר הרשב"ם כי ישנו פסוק בפרשת וישב שמתאר את מכירת יוסף ואומר כך "ויעברו סוחרים מדיינים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים" אם כן יוצא מהפסוק הזה שמי שמכר את יוסף היו המדיינים הסוחרים ולא השבטים, האחים מתיישבים לאכול לחם ולא שמים לב כי מתחת לאפם מתבצעת העסקה של מכירת יוסף בין המדיינים לישמעאלים.
אך לפי פירוש זה עדיין קשה, הרי יוסף עצמו אומר בפרשתנו לאחים "מכרתם אותי" שהם אלו שמכרו אותו?
הרשב"ם עונה על כך, מכיוון שהאחים זרקו אותו לבור הם אלו שגרמו לכך שבסופו של דבר המדיינים יבואו וימכרוהו, אמנם הם לא מכרו אותו בפועל אך המעשה שלהם גרם למכירה שבאה אחר כך ולכן זה נקרא שהם מכרו אותו.
הסבר נוסף לשאלה הזו, שיוסף אמנם אמר להם שהם מכרו אותו אבל זה רק מכיוון שהוא חשב שהם מכרו אותו, הוא הסיק מסקנות על סמך מה שהיה נראה לו שהמכירה התבצעה על ידי האחים, אך האמת היא שהאחים לא מכרו אותו, פעמים רבות אנו נוטים לפרש את המציאות דרך הנחות יסוד שעולות לאדם על פי המסקנות, המחשבות, והפרשנות שלו למקרה, וזה יוצר מריבות בין איש לרעהו ובין איש לאשתו בין איש לילדיו וכו'.
כך גם בפרשתנו יוסף חושב שאחיו מכרוהו אך האמת היא שלא הם המוכרים, יוסף לא יודע מה נעשה בשטח כאשר הוא נתון בבור הוא היה "בטוח" כי אחיו מכרו אותו, הוא רק ראה שהמדיינים הוציאו אותו מהבור וחשב שהעסקה נחתמה בין האחים והמדיינים מחוץ לבור.
על פי זה נבין כמה פרטים במקרה מכירת יוסף, מדוע כשמגיע ראובן וזועק "הילד איננו ואני אנה אני בא" מדוע הם לא עונים לראובן שהם מכרו אותו? לפי ההסבר שאמרנו הם לא מכרו אותו ולא ידעו מה עלה באמת בגורלו.
כעת מובן מדוע האחים לקחו "את כתונת יוסף וישחטו שעיר עיזים ויטבלו את הכותונת בדם", הם באמת חשבו שהוא נאכל ע"י בעל חיים וכדומה, ולכן הם השתמשו בתירוץ הזה.
כעת גם מובן המשך הסיפור "ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאולה" מדוע האחים לא מגלים לאביהם יעקב שיוסף נמכר, ואולי הם ינסו לחפש אותו באיזה מקום בעולם הוא נמצא ויקנו אותו בחזרה, במקום זה הם רק מנסים לנחם את אביהם? – מסתבר שהם באמת חשבו שיוסף נטרף.
ניתן ללמוד מכאן עד כמה חשוב לנסות לחשוב טוב אחד על השני ולא להיתפס לדעות קדומות, כי אפילו רק רעיון ומחשבה רעה עשויים להוביל לרעה גדולה אחר כך.
הרב אבישי בטאשוילי הי"ו מראשון לציון
