פרשת 'מקץ' ו'חנוכה'
ימי החנוכה דהיום כאז:
ימי החנוכה הינם ימים של אור מעצם מהותם, אור שמאיר את בתי ישראל איש איש כפי מדרגתו והשגתו. ננסה מעט להבין את משמעותו של חג החנוכה, וניווכח בבירור כי האמירה דאז רלוונטית אף לימינו אנו.
חז"ל מלמדים אותנו כי כחלק מהתוכנית העולמית, עתיד עם ישראל לעבור ארבע גלויות שונות. כל גלות ועניינה המיוחד לה, אך החוט המקשר ביניהם הוא מיעוט כבוד שמים בבריאה. ואלו שמותם: א) בבל, ב) פרס ומדי, ג) יוון, ד) ומלכות הרשעה היא אדום.
נס החנוכה אירע בעיצומה של תקופת שלטון יוון. עוד לימדונו חז"ל, וכן מובא בקרב כותבי קורות הימים כיוסיפון ועוד, כי יוון האדירו והעריצו את החכמה האנושית, ואת כח הזרוע. היו בה שתי ערים מרכזיות, שהיו מוקדי הכח והמוח של יוון העתיקה. אתונה הייתה העיר בה גדלו פילוסופים, הוגי דעות, משוררים, ובעלי מלאכה מסוגים שונים, כאלו שפיארו את מוסדות העיר ורחובותיה במיטב יצירותיהם. לעומתה ספרטה הייתה עיר בעלת אופי צבאי. שם כל תינוק עם לידתו, היה עובר אבחון רפואי האם כשיר הוא להיות בעתיד חייל בשורות צבאה האדיר. אם הממצאים העלו תשובה חיובית, הוא היה נשאר בחיים. והיה והתשובה הייתה שלילית, אחת דינו היה למות (מזכיר את החשיבה הנאצית, לפיה מי שאינו פרודוקטיבי אין לו זכות קיום, ואינו אלא מטרד ומפגע סביבתי בעלמא).
כנגדם עמד והתקומם לו קומץ קטן של יהודים – מתתיהו וחמשת בניו, יחד עם מתי מספר שהצטרפו אליהם למערכה הלזו. ואם כי מספרם הלך וגדל, הוא לא הגיע לסדר גודל של האימפריה היוונית, שהחזיקה במחסני האמל"ח שלה, את הנשק המשוכלל והאימתני ביותר שהיה קיים אז. יחד עם צי של פילי מרכבה, שרק למראה גודלם וחוסנם היה ניתן לאבד עשתונות. כל זה שימש צבא ענק של מאות אלפי חיילים. ה"הפי אנד" ידוע – המכבים ניצחו את היוונים. ולזכר זה אנו חוגגים את החג. אם נתבונן הדברים מפליאים – כיצד חבורת אנשים מזערית ומינורית, מעזה בכלל להכריז מלחמה כנגד צבא רב זרועות, מחומש ומאומן. הרי בהגדרה המקצועית, אין זו מלחמה אלא התאבדות. ההסבר לכך יובן על פי דבריו של הסבא מנובהרדוק זצ"ל שהרבה פעלים לתורה ותעודה. והמוטו שהנחה אותו היה "מעולם אינני חושב אם אני יכול לעשות או לא, אלא אמת המידה שלי היא אם צריך או לא, וכשצריך אני מטיל את כל כובד משקלי שהדבר יצא לפועלו באופן הראוי ביותר".
גם כאן, החשמונאים לא חיפשו לנצח, כיון שהם היו ריאלים והכירו את טיב ויחסי הכוחות. כל מה שעמד לנגד עיניהם, זה למחות על כבוד שמים שחולל מכח הפולקלור היווני, בעקבותיו אפילו משורות הכוהנים משרתי פני ה' בבית המקדש, היו מגיעים לשחק או לצפות במשחקיהם, בין עבודה אחת לחברתה, ובין משמרת לרעותה. כך החלו החומות הגבוהות אשר מאפיינות את הבית היהודי, להיסדק ולהתפורר, ומתיוונים רבים החלו לצוץ ולהרים ראש בפרהסיא הציבורית. כנגד השואה הרוחנית שהכתה בעוז ביהודים, והאנרכיה שבאה בעקבותיה, הכריזו בני חשמונאי מלחמה. באומרם "זאת התורה לא תהא מוחלפת" – לא ניתן לרוחות זרות ודעות כוזבות המנוגדות לדרך התורה, לנהל את חיינו. וכיון שהם מסרו נפש כפשוטו על מלחמת הרוח הזו, הצליחו החלשים להכריע את הגיבורים, הטהורים גברו על הטמאים, וניתנו הרבים ביד המעטים. כי כשאדם מוסר את נפשו, הסיעתא דשמיא שמלווה אותו איננה רגילה. כמה נואל אם כן הניסיון להציג את המכבים כ"פייטרים" ממדרגה ראשונה, בעוד שהאמת היא שהיה מדובר על קבוצה קטנה של בחורי ישיבה, שכל מעייניהם היו נתונים לתורה וצפונותיה, כך שהמרחק בינם לבין טקטיקות ואסטרטגיות מלחמה הוא כרחוק מזרח ממערב, ואין זה אלא סילוף ועיוות האמת. כלפי מה הדברים אמורים – כפי הידוע אנו חיים במסגרת הזמן, שהמאפיין שלו הוא המחזוריות. כך שחנוכה התשע"ט הוא אותו חנוכה של לפני 2183 שנה בדיוק (תרתי משמע), ואותה ההשגה וההארה שהיו קיימות אז חוזרות ומאירות גם בימינו. כך שעם הכנה ראויה ועבודה נכונה, נשאב מחג זה את הסלידה והריחוק מרוחות זרות, שמנסות לכבות את אש הרוח שמאירה את עם ישראל. ובד בבד נדבק באור תורתנו הקדושה ובדרכיה הידועות בנעימותם.
אחי ואחיותיי הבה נתרומם יחדיו, ואף אם עד עתה גבנו היה שפוף, נאזור חיל כאותו גוזל נשר שאיבד את הדרך לקן החמים בו גדל ושם נולד, וחי לו שנים רבות יחד עם אפרוחים רגילים. עד שיום אחד ניגשה אליו ציפור חכמה שהייתה באזור, ולחשה לו כי הוא בן לנצר נשרים אדירים, שנוסקים בקלות אל על. תכף ומיד הקשיב הנשר להוראותיה, פרש כנפיו וניער את העפר שדבק בהם, ובן רגע התרומם לו לשמים ולאחר זמן מה פגש בבני משפחתו. זה לא הזוי, זה ניתן להשגה רק אם נרצה. בהצלחה רבה.
שבת שלום וחנוכה שמח
הרב מיכאל מירון הי"ו מבית שמש
להרצאות וחוגי בית במגוון נושאים 0504150251
