פרשת ויצא
בפרשתנו מתוארות שתי פגישות בין יעקב למלאכים, בפתיחת הפרשה ובסופה. הראשונה התרחשה כאשר יעקב היה בדרכו לחרן: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם… וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה… וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ". השנייה הייתה בשובו מחרן, עם בני משפחתו: "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים". הזוהר (חלק א, קסה,א) עומד על ההבדלים בין שתי הפגישות. בתחילה נאמר "ויפגע במקום", היינו שיעקב מחפש את המקום ואת המפגש עם המלאכים, ואילו בשובו לארץ נאמר "ויפגעו בו מלאכי אלוקים", היינו שהם מחפשים את המפגש איתו. כמו-כן בתחילה הוא רואה את המלאכים בחלום בלבד, ואילו בסוף ההתגלות היא בהקיץ.
הזוהר תולה זאת בנישואיו של יעקב ובהקמת משפחתו. קודם שהקים את משפחתו היה הוא צריך לחפש את המלאכים, אך אחרי שבנה את ביתו, המלאכים הם המבקשים את קרבתו. המפגש הראשון היה אחרי תקופה ממושכת שבה יעקב היה "יושב אוהלים". הוא ישב באוהלי התורה והגה בה. בשנים האלה התעלה למדריגה רוחנית גבוהה, אך עדיין היה עליו לחפש את המלאכים. רק אחרי שירד לחרן, התמודד עם החושך הרוחני והביא עמו את הנפשות שהוליד – התעלה למדריגה עליונה עוד יותר, עד שהמלאכים חיפשו אותו.
בתורת החסידות מוסבר ההבדל בין 'אתערותא דלתתא' [=התעוררות מלמטה, מצד האדם] ל'אתערותא דלעילא' [=התעוררות מלמעלה, מצד הקב"ה]. לפעמים האדם מתעורר מעצמו ומבקש את קרבת ה', ולעיתים הקב"ה מעורר את האדם ומבעיר בקרבו תשוקה לעבודת הבורא. התעוררות מלמעלה היא מתנה גדולה. במקום להשקיע מאמצים רבים להתעלות מהחומריות ולחוש קדושה, נשלחת יד משמיים לרומם את האדם בכוחו של הקב"ה. אלא שיתרונה של התעוררות זו הוא גם חסרונה. היא עלולה להתפוגג ולהיעלם, ואז האדם חוזר למקומו הקודם. דווקא ההתעוררות שבאה ביוזמת האדם, על אף מוגבלותה וקשָייהָ, מובטחות לה עמידוּת והמשכיוּת, ובסופו של דבר מתעלים על-ידה למדריגה עילאית יותר.
יעקב אבינו, בהיותו בדרכו לחרן, זכה ל'אתערותא דלעילא' – "ויפגע במקום". אבל הוא לא עצר כאן אלא השתמש בהתגלות שזכה לה לעבודה גדולה מלמטה, בכוחות עצמו, בכל הניסיונות שהיו לו בחרן ובהולדת השבטים. ואז זכה להתגלות גדולה לאין ערוך – "ויפגעו בו מלאכי אלוקים". מזה יש ללמוד הוראה, שגם מי שהוא 'יושב אוהלים' ועוסק בתורה נדרש לצאת ולפעול עם עוד יהודים ולהאיר את העולם, כל אחד ואחד על-פי השליחות המוטלת עליו. ואז הוא זוכה שנחסך ממנו הצורך לחפש את הדרוש לו לסיוע בעבודתו, מכיוון שמלמעלה מזמנים לו את כל הסיוע, ולא בחלום אלא בהקיץ! (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
