פרשת האזינו
סימון האזינו
פרשת השבוע פותחת במילים: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" ביטוי זה שאומר משה רבינו נמצא גם בספר ישעיהו, אולם הנביא ישעיהו התבטא בסדר הפוך "שמעו שמים והאזיני ארץ" (ישעיהו א', ב') ההבדל בין שמיעה להאזנה הוא: ששמיעה היא מרחוק והאזנה היא מקרוב וכך מוסבר ההבדל בין משה וישעיהו, משה היה קרוב לשמים ורחוק מהארץ ולכן אמר על השמים לשון קרובה – האזינו, ועל הארץ לשון רחוקה – ותשמע, ישעיהו היה קרוב יותר לארץ ולכן הוא דיבר עליה בלשון קרובה ועל השמים הרחוקים בלשון רחוקה.
ברוחניות יש חילוק לארבעה עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. עולם האצילות נקרא כך משום שהוא מובדל משאר העלומות ונעלה מהם, אצילות מלשון אצלו וסמוך לו, בעולם זה התגלותו של הקב"ה היא בתקיפות ובחוזק יותר מבשאר שלושת העולמות שהם נמוכים בדרגתם ולכן גילוי האלוקות מורגש בהם פחות.
נשמתו של משה רבינו הגיעה מעולם האצילות, גם כאשר הנשמה שלו התלבשה בגופו הגשמי פה בעולם הזה, הוא תמיד היה מחובר לקדושה ודבוק בה. לכן יש כמה הבדלים בין משה רבינו לשאר הנביאים באופן קבלת הנבואה. כל הנביאים היו צריכים להיפרד מגופם בעת שהתנבאו, כי הנבואה היא גילוי של הקב"ה כמו שהוא מתגלה בעולם האצילות והגוף שלהם הפריע להם להכיל את הגילוי של ה', משא"כ אצל משה רבינו לא היתה הפרעה כלל כי גופו היה בדרגה גבוהה מאוד, לא רק שהגוף שלו לא הפריע לנשמתו לקבל את הגילוי אלא ההפך הוא עזר לה בזה, וזה הפירוש לנאמר על משה רבינו ש'שכינה מדברת מתוך גרונו' הגילוי הגבוה של השם האיר בגופו, לכן משה דיבר על השמים שמסמלים את עולם האצילות בלשון קרובה 'האזינו' כי זו היתה מדרגתו, ולארץ שמסמלת את שאר שלושת העולמות דיבר משה בריחוק כי היא היתה רחוקה ממנו, ואצל ישעיהו היה ההפך בדיוק הוא היה בדרגה שבה עולם האצילות 'שמים מרוחק ממנו ואילו ה'ארץ' היתה קרובה אליו.
אולם אפשר לשאול שאלה על ההסבר הנ"ל: אם כל עניינו של משה רבינו היה 'שמים' עולם האצילות והארץ היתה מרוחקת ממנו מדוע הוא דיבר בכלל על 'שמים' עולם האצילות שרחוק ממנו.
ההסבר לכך הוא שמשה הזכיר גם את השמים וגם את הארץ מכיון שהוא רצה שהם יהיו שני העדים שיעידו על דבריו, ומאחר ולפי ההלכה צריכה להיות 'עדותם מכוונת' ששני העדים יעידו דבר אחד השמיעו משה רבינו וישעיהו הנביא לשנות הפוכים כדי שיחד יהיו בשני העדים- שמים וארץ – את שתי הלשונות של האזנה ושל שמיעה, וכמו החיבור הזה של השמים והארץ כשהם עדים לדבר כך גם הוא הפעולה הרוחנית שפעל משה בהזכרתם יחד, חיבור בין השמים והארץ חיבור של עולם האצילות ושאר שלושת העולמות.
משה לא הסתפק בכך שיש דרגה גבוהה בעולם האצילות אלא הוא פעל המשכה והוא הוריד את ההארה האלוקית שמצויה בעולם האצילות שהיא תאיר בשאר שלושת העולמות. משא"כ פעולתו של ישעיהו היתה הפוכה, הוא השווה את השמיים והארץ כדי להעלות את הנבראים שבשלושת העולמות כדי שיגיעו לרמת הגילוי הגבוהה שבעולם האצילות.
ההוראה בעבודת ה' היוצאת מכל האמור הוא: שבעבודת האדם הן בענייני שמיים העיסוק בתורה, והן בענייני ארץ, אותם אלה שעוסקים בעולם ועיקר עניינם הוא קיום המצוות, על האדם לדעת שצריך לחבר בין הדברים אותם הלומדים תורה כל היום צריכים לקיים גם מצוות ואותם אנשים שעוסקים במצוות צריכים גם ללמוד תורה ההבדל בין בעלי תורה לבעלי מצווה הוא רק מהו העיקר של כל אחד מהם, אבל על כל יהודי ויהודי יש את החובה לעסוק גם בתורה וגם במצוות.
יהי רצון שנזכה לגאולה האמיתי והשלמה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
