פרשת משפטים
פרשה שעוסקת בדינים של בין אדם לחבירו
בתחילת הפרשה אומרת התורה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (כו-א) שואלים המפרשים, מדוע פותחת התורה את הפרשה ב- 'ואלה המשפטים' ולא ב-'אלה' המשפטים?
התירוץ שהאות ו' מחברת בין סוף פרשת יתרו – הפרשה הקודמת, לבין תחילת פרשת משפטים, בסוף פרשת יתרו, מסיימת התורה בפסוק "ולא תעלו במעלות על מזבחי" (כ-כג) ופרשת משפטים עוסקת במצות של בין אדם לחברו. אומרת המשנה באבות 'הוו מתונים בדין' (נא-א), לכן אומרים חז"ל שכמו שעל המזבח צריך לעלות במתינות, כך צריך הדיין לדון במתינות לפני הכרעת הדין.
תחילת הפרשה עוסקת במצות עבד עברי "כי תקנה עבד עברי" (כא-ב), בפרשה הקודמת פרשת יתרו מקבלים עם ישראל את התורה, במעמד נשגב בקולות וברקים ובאחדות נפלאה, "ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד" (יט-ב) המעמד החשוב ביותר מאז היותנו לעם, ופרשת משפטים פותחת התורה במצוות עבד עברי. ומי הוא העבד שעליו מדברת התורה? גנב יהודי, שניתפס בגנבתו ואין לו מהיכן לשלם, ולכן מוכרים אותו.
והשאלה, מדוע לאחר מעמד ההוד של קבלת התורה בסיני בוחרת התורה לפתוח דווקא במצוות עבד עברי? הרי יכלה התורה לפתוח את הפרשה במצוות "והדרת פני זקן" (יט-לב) או מצוות "אם כסף תלווה את עמי" (כב-כד). מתרצים המפרשים שהדיברה הראשונה בעשרת הדברות היתה "אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (כ-ב) אומר הקב"ה, אני הוצאתיך מעבדות מצרים, כדי שתהיו עבדיי, ובהר סיני שמעת "לא תגנב" ואתה הלכת וגנבת, לכן תחזור ותימכר שוב לעבד, כדי לתקן את מידותיך, ודרכך המקולקלות, ולקבל כלים להכיר שיש אדון יחיד בעולם.
יש הבדל מהותי ביחס של חוקי אומות העולם, לבין חוקי התורה לגבי אדם שכשל. אומות העולם מתייחסים לאדם שכשל וגנב כאויב הציבור, מרחיקים אותו מהחברה כולאים אותו ונוטלים את חירותו, כדי שלא ימשיך ויזיק, אך ברוב המקרים אותו גנב שנכנס לכלא כגנב 'חובבן', עובר בכלא 'הכשרה' מחבריו הכלואים, וכשמשתחרר הוא כבר 'גנב מקצוען'.
אבל תורתנו הקדושה מתייחסת לאדם שכשל, כאדם חולה, וכפי שלחולה צריך רפואה כדי להקל על סיבלו ועל סבל משפחתו, כך מצווה התורה שאותו גנב ימכר, לאדם צדיק, שלם במידותיו ובעל יראת שמים מופלגת. ואותו גנב רואה בחוש, מהו עבודת המידות, ומקבל כלים לחיים, לשנות את דרכיו ועל ידי כך 'מרפאים' אותו וכל זה כדי להחזירו למשפחתו, ולחברה, כאדם חיובו ומועיל. כי הקב"ה חפץ לתקן גם את אותו אדם שהגיע לשפל המדרגה בחייו, כאילו הוא בנו יחידו, כדי שישוב לחיים תקינים ומועילים לעצמו ולמשפחתו.
בספר 'מאיר דרך' מופיע דברי ההספד של הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד בפטירת מרן ה"חפץ חיים" זצוק"ל. אומר רבי אלחנן וסרמן הי"ד, שהרשות נתונה בידי כל אדם, להגיע לדרגה של משה רבינו במקרה הטוב, ולרדת לדרגה של ירבעם בן נבט במקרה הפחות טוב.
שאל רבי אלחנן וסרמן, האם באמת יכול אדם להגיע לדרגה של משה רבינו? האם יכול אדם להגיע לדרגה של "לחם לא אכל ומים לא שתה" האם יכול אדם להגיע לדרגה של "קרן עור פני משה"? האם יכול אדם להגיע לדרגה של מי שניבחר להיות נותן התורה?
אמר רבי אלחנן וסרמן הי"ד ודאי שאין מציאות שיהיה בן אנוש שיוכל להגיע לדרגה שכזאת, אך אמר רבי אלחנן וסרמן יש מציאות שאדם כן יכול להגיע לדרגה של משה רבנו, בבחינת של להיות 'עבד השם' כמו משה. כל אדם יכול להיות כמו משה, בלי "קרני הוד" על פניו, ובלי "לחם ומים" ארבעים יום, אך יכול להגיע למציאות של ביטול כל מהותו כלפי אדונו, כי כל מציאות חייו של משה היו דבר אחד ויחיד ביטול ה'אני', וגילוי כבוד השם יתברך.
אמר רבי אלחנן וסרמן הי"ד בהספד על "החפץ חיים", כך חי מרן "החפץ חיים" להיות 'עבד השם' ביטול כל מהותו כלפי אדונו, כי כל מה שקנה העבד קנה רבו. שבת שלום ומבורך
ר' אליעזר מושיאשוילי הי"ו מאשקלון
לע"נ מיכאל בן משה הי"ד ושאר הנרצחים הי"ד
לרפואת הפצועים ולהשבת השבויים והנעדרים מהרה.
