פרשת 'חוקת'
זאת חוקת התורה (ט,ב )
החובה לקיים מצוות –כגזירת המלך.
רבי יצחק פתח ואמר:בכל זאת ניסיתי בחכמה אמרתי והיא רחוקה ממני(במדבר רבה ט"ז-ג)
פרשת פרה , הפותחת במילים "זאת חוקת התורה" מורה לדעת הגר"ש גאנצפריד זצ"ל בסיפרו "אפריון" שמדובר כאן בעניין הנוגע לכל התורה כולה. במשך הדורות קמו דורות רבים שניסו למצוא טעמים למצוות, אך על פי הבנתם המוטעית הגיעו למסקנות אפקורסיות בדבר התאמת חוקי התורה ומיצוותיה לרוח המקום והזמן. דיני פרה אדומה באים ללמדנו שטעמי המצוות מכוסים מאיתנו, אך אם נחשוב בליבנו שהנה הישכלנו להבין טעמן ,חובתנו לקיים את המצוות כגזירת מלך.
רצונו של המלך הוא שנקיים את מצוותיו בתמימות ללא שהיות ותהיות- את גזירת המלך אנו מקיימים גם אם אין אנו מבינים מדוע זה רצונו .
ואם אפילו זה סותר את ההיגיון- גזירת המלך היא מבחינת חוק שאין לנו רשות להרהר אחריה.
לכן נאמר "זאת חוקת התורה" לומר לנו שבפרשת פרה אדומה לא ללמד על עצמה אלא על הכלל כולו , ממנה למדים אנו שאת כל המצוות חייבים אנו לקיים בבחינת חוקה , גם אם נדמה לנו שמבינים אנו טעמה של מצווה –אל לנו לסמוך על זה .
לצערנו , אנו עדים היום לתופעה נפוצה שאנשים מקיימים מצוות על פי נוחות. יש מצוות הנחשבות "קשות" לקיום ובגלל זה ישנם בני אדם שאינם מקיימים אותן .אף חמורה מזאת העובדה שמנסים "להתאים את המצוות" לרוח הזמן ובגלל זאת קיום המצוות באופן מסולף.
הג"ר ישראל מסלנט זצ"ל לימדנו שסוד העבדות של האדם לבוראו הוא לשבור לשבור את רצונותיו ולעשות את מה שאין ליבו חפץ . והאדם העושה רק את אשר נוח לא נקרא פורק עול ולדאבון לב , רבים נכשלים בכך!
בספר "המגיד מדבר" מביא הרב פסח קראהן שליט"א דברים שאמר הרב לאנשי קהילתו בלייקיווד שבארה"ב :קהילה קטנה התארגנה לכתיבת ספר תורה עבור בית-הכנסת שבמקום , אספו את התרומות הנצרכות , שכרו סופר סתם וציפו בקוצר רוח להשלמת העבודה וליום הכנסת ספר התורה להיכל ה' . כדי לשתף גם את הנשים במצווה , הוטל עליהן להכין מעילים עבור ספר התורה החדש. הובהר להן מראש שכל המעילים יהיו בשימוש , אך היפה ביותר יבחר ליום הכנסת ספר התורה לבית-הכנסת . הנשים עבדו במרץ רב , כל אחת התאמצה לתפור ולרקום את המעיל הנפלא ביותר.
הנה הגיע יום הכנסת ספר התורה , והרב עם ראש הקהל נתבקשו לבחור את המעיל היפה ביותר . הבחירה הייתה קשה אולם לבסוף הוחלט על מעיל מסויים שנתפר ע"י אישה מבוגרת , התרגשותה הייתה גדולה , הנה יש שכר למאמציה והיא זכתה בכבוד הגדול. זמן קצר לפני יציאת התהלוכה לעבר בית-הכנסת ,הוזמנה האישה לבית הרב להיות נוכחת בהלבשת ספר התורה החדש במעיל שהיא טוותה בידיה , אך כאן נכונה לה אכזבה , המעיל הולבש על הספר אך התברר שהוא קצר מידי!
הגבאים ניסו למשוך את המעיל ולמתוח אותו אך ללא הועיל , מבוכת האישה היתה גדולה , בין רגע נמוגה גאוותה ואת מקומה תפסה הבושה. ברגע האחרון כאשר הרב וראש הקהל עמדו ללכת ולבחור מעיל אחר קראה האישה בקול "יש לי רעיון"! " אפשר להשתמש במעיל שלי"! כולם תמהו כיצד?! המשיכה האישה ואמרה: "פשוט מאוד קחו סכין וקצרו את יריעות הספר ואז המעיל בוודאי יתאים".
סיים הרב בלעך ואמר "כולנו מסכימים שהרעיון של האישה היה מגוחך ומזעזע כאחד , היעלה על הדעת לחתוך את יריעות ספר התורה , רק משום שרצונה האישי של האישה הוא להתכבד?! בכל זאת הבה נתבונן ונראה מה רבים אלה בנינו אשר בחיי היום יום שלהם עושים בדיוק כפי שחשבה אישה זו לעשות . שמירת ציווי התורה כהילכתם מחייבת אותנו לעיתים לבטל את רצוננו , להתגבר על הנוחויות שלנו, ולהתאים את רצוננו לדרך התורה , במקום זה רבים מקצרים את חיובי התורה ומנסים להתאימם למאוויתם.
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד
