פרשת "נח"
כל מי שקורא את פסוקי פרשת "נח",נוכח ,שנח לא נשא תפילה כל שהיא להצלת בני דורו. וכל המתבונן ומתעמק בנושא,ישכיל לדעת שהנביא ישעיהו [פרק נד' פסוק ט'] מפנה אצבע מאשימה כלפי נח.ומכנה את הקטסטרופה הגלובלית שהתרחשה , לא בקשר לאסון עצמו –"מי המבול". כי אם "מי נח"- כלומר נח מואשם לגורם שבגינו בא המבול. מפני שיכל למנוע זאת על ידי תפילה, ובקשה ותחנונים לפני בורא עולם. והוא לא נהג כן ! "כי מי נח זאת לי"…וגו'. הכיצד אומנם אפשר להבין הנהגה זו של נח ? "אמר ר' יהושוע מה ראה נח שלא ביקש רחמים על דורו ? חשב בליבו שמא לא ינצל. שכתוב [בראשית ז' א'] כי אותך ראיתי צדיק לפני, בדור הזה. כלומר לפי ערך הדור הזה צדיק אתה. ולפיכך לא ביקש רחמים [זוהר,פר' נח'] והדברים מזעזעים, כלומר, נח יודע שהוא הוא , נח ניצול מהמבול, מפני שהוא שונה במעשיו, מרשעי הדור. חשש נח כי אם ילמד זכות על דורו. ויבקש רחמים עליהם,עשויה להשתפר צורת אותו הדור, ושאולי יעבור על בני דורו מחשבה קלה של תשובה. ובמצב כזה, לא יהיה לו יתרון איכותי בולט על בני דורו. ודרגתו תיתגמד, ושיעור קומתו יוקטן, הוא נח לא יבלוט כ"כ בהיותו שונה מהם –אם הם יחזרו בתשובה.כי הלא צידקותו הייתה לפי ערך דורו.ואם היה בדור של אברהם לא היה נחשב כ"כ [לשיטה מסוימת בחז"ל] לכך חשש נח שאם רחמי האל יתעלה ישפרו את הדור אזי לא יהיה ערכו ניכר כל כך.ואולי,באם בכל זאת יגזר על הדור מבול ,הוא כבר לא ינצל.כי הם כמוהו במעשים,והוא כמוהם,או קרובים במעשים,ואין איכותו כל כך, וזכותו לא רבה , על מנת שינצל, ועל כן כבש את עצמו ולא נשא תפילה על דורו. ומחשבתו זו הייתה נסתרת בתוך תת הכרתו.אך גלויה לפני היודע תעלומות ,והזוהר הקדוש גילה זאת . הרי מכאן תוכחת מוסר .שאל לו לאדם להיות דואג לקיומו שלו.בלבד,צריך הוא להיות שותף לכלל , לדאוג להם ולא לקמץ ברגשות כלפי הזולת או הכלל.ההיפך מכך גילו חכמינו,אודות שמואל הנביא ע"ה.שלא רק שבחייו דאג לכלל, ומסר נפשו על בני עמו, אלא אפילו אחרי פטירתו, כאשר הובילו אותו מלאכי מעלה , להביאו למנוחתו ומקומו הראוי בגן עדן כפי שהכינו לו . עומד הוא על מזוזת פתחי גן העדן, ולא נכנס לשם , עד שנשא תפילה על בני ישראל, וירושלים, על השארית שהשאיר בעולם הארצי , נשא תפילות על הדורות הבאים , עד ימות המשיח. ורק אז אחר כל זאת נכנס הוא למקומו המתוקן לו.וזה שהתפללה אמו חנה, אודותיו [שמואל א' כח'] "וגם אנוכי השאלתיהו לה' כל הימים"- [שם פסוק כב'] "וישב שם עד עולם".האם אנו יכולים להמחיש , ולצייר לרגע,לפנינו את מסירות נפשו של שמואל הנביא ? הכינו לו קבלת פנים מפוארת , לנשמה כל כך גבוהה.
שארבעים שנה קודם שנולד.בת קול הייתה מכרזת על לידתו. ושקול היה כמשה ואהרון בכהניו [תהילים צט' ו'] ומקומו בגן עדן עם גדולי ענקי האומה, מקושט באורות חיי עולם ונצח . כל גדודי מעלה ניצבים לקראתו בלשרתו.והוא . הוא. שמואל.דואג על השארית שהשאיר למטה. בעולם השפל, על שאול, ועל המשכן, וארון הברית. וכו'. ועל עם ישראל לדורותיהם הבאים. [תפארת שלמה-הפטרת קורח]. וכך אסתר המלכה, שאמרה "איככה אוכל וראיתי באובדן מולדתי" [אסתר ח' ו'] היא בוחלת בתענוגי המלכות והכיבודים, במגדלי השן, ורצפת הבהט. מואסת בחיי הפאר, כשהעיר שושן נבוכה. כשעם ה' מיצר, ובוכה, צרת הכלל צרתה. הכיצד יכול איש יהודי לשבת שאנן, בו בזמן שהחורבן וההרס מרצדים בראש כל חוצות ? אין אנו צריכים לבנות תיבה שתציל אותנו, בלבד, אנו צריכים סביב לתיבה את כל הדור. להוציא מעמק הבכא נפשות רבות של יהודים. כמה סימבולי, תיבה היא תיבת בית הכנסת. תיבה פירושה גם מילה. התיבה המילה. הנאמרת על גבי תיבת בית הכנסת. היא שהצילה אותנו אנו יוצאי גרוזיה משמד הקומונוזים. רבנינו בגדלות רוחם ובנועם שיחם. ומסירות נפשם . הפיחו רוח בגחלות העמומות שהותירו בחורבנם הקומוניסטים, כמה סימבולי, שעלון זה הנוכחי שיוצא לע"נ הרב החכם הדרשן העצום ורב חכם רפאל זצ"ל. הכי קרא שמו "קול רפאל" –קול תורה, ודרשה, ויראה, קול שהרעיד לבבות למעלה מיובל שנים. תיבתנו מילתו הייתה מילה.
תיבת בית הכנסת שלו בגרוזיה ובארץ רעדה מעוצמתו.והנה בה' חוזים אנו כי גם אחרי פטירתו .בבואו לשערי גן עדן,גם משם הוא מזכה את הרבים ,טוהר רוחם של תלמידיו נושאי דגלו בני קהילתו בקק' שרת לוד,עושים כל שביכולתם שאותו קול,יהיה נישא בגאון במדיה משודרת או כתובה.
וכבר אמרתי בנושאי מקדם,כי בהסטוריה היהודית ישנם שלושה תיבות א. תיבת נח ב.תיבת משה ג.תיבת בית הכנסת.אחר תיבת נח בא אסון קטסטרופה.אחרי תיבת משה בא גאולה וישועה קבלת התורה ועול מלכות שמים.למה נשייך אנו את תיבת בית הכנסת.נדמה אותה לתיבת נח? או שמא לתיבת משה? התשובה לכך.תלויה במנהיג העומד על התיבה,ביכולתו להרוס,וביכולתו לבנות.
אחיי היקרים ,אהוביי ! בואו נתאגד כמאז מקדם.תיבות בתי הכנסת שלנו.הביאו אותנו עד הלום.אלו הן תיבות של גאולה ! תיבות משה רבינו ! הבה נכניס לתיבות הללו את כל הדור.הבה נתפלל על כולם,נקרב את הכל,לעבודת ה',אל נא ננהג כנח שהציל את עצמו ונכנס לתיבה ואמר שלום עלייך נפשי והעיקר ניצלתי. להיפך נדאג לכל. הנוער כיום צמא לדבר ה'. וב"ה כן ירבו מקומות הישיבה בבית הכנסת אינם מכילים את כל הבאים.ואנו מתרחבים,כן נעשה ,וכן נצליח אמן.
מאת הרב יעקב גגולאשוילי הי"ו מאשדוד
