וירא
חכם יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'וירא'
פרשת וירא האם יצחק אבינו ע"ה ברך הגומל אחר העקידה? "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" (כב-יב) עיין במחזיק ברכה לרבינו החיד"א זצ"ל בסימן רי"ט שנשאל, האם
הרב יצחק אדרת בדברי תורה לפרשת 'וירא'
פרשת וירא "סור מרע ועשה טוב" תלמיד מובהק היה לו לאבי תנועת המוסר הלוא הוא רבי ישראל סלנטר זכר צדיק וקדוש לברכה ומקורב אליו היה בכל מאודו, הלה שימש במשרת
שיחה של הרבי מליוביץ לפרשת 'וירא'
פרשת וירא הבטחת הקב"ה לאברהם ושרה, כי ייוולד להם בן, מתגשמת: "וה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר, וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר". חז"ל מצאו שהמונח 'פקידה' מופיע הן בהופעת גשמים
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וירא'
פרשת וירא "וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל". אברהם אבינו נמצא ביום השלישי למילתו, היום בו הכאב מברית המילה הוא הכי גדול. אך כשרואה הוא הזדמנות
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'וירא'
פרשת וירא המסר של אברהם אבינו פרשתנו פותחת ומספרת על גילוי השכינה לו זוכה אברהם אבינו. וכפי שדרשו רבותינו (סוטה יד'.) יום זה היה השלישי למילה, וכידוע זהו היום הקשה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וירא'
פרשת וירא חכמינו ז"ל אומרים כי אברהם קיים את כל התורה קודם שניתנה, אך המצוות שקיימו האבות הן בהגדרה אחרת מהמצוות שנצטווינו בהר סיני. ואולם ברית המילה שעשה אברהם אבינו
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'וירא'
פרשת וירא וירא אליו ה', באלוני ממרא (יח, א)- רש"י על פסוק זה כותב, שממרא היה זה שנתן לאברהם עצה על המילה. אלא שרש"י אינו מסביר, לאיזו עצה היה זקוק
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וירא'
פרשת וירא בתחילת הפרשה מתוארת הכנסת האורחים של אברהם אבינו. למרות גילו המופלג והמילה שעבר אך לפני שלושה ימים ציפה לאורחים: "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם", וכדברי רש"י: "לראות
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'וירא'
רשע או סדום מה עדיף? אם נשאל מה המידה היותר חמורה, מידת רשעות או מידת סדום. התשובה תהיה פשוטה, ודאי דמידת סדום חמורה יותר. נמשיך לשאול, איזו מידה חמורה יותר,
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וירא'
פרשת וירא בתחילת הפרשה מתוארת הכנסת האורחים של אברהם אבינו. למרות גילו המופלג והמילה שעבר אך לפני שלושה ימים ציפה לאורחים: "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם", וכדברי רש"י: "לראות
