תולדות
הרב שמעון בן יצחק בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת "תולדות" בפרשת השבוע מובאים הפסוקים פרשת תולדות: כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה' :והמסופר הוא על לידת יעקב ועשו
הרב בן ציון בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת 'תולדות' על הכתוב:"וידו אוחזת בעקב עשיו ויקרא שמו יעקב", פירש רש"י: שכיוון שאחז בעקב עשיו קרא לו הקב"ה(ולפי שיטה אחרת –אביו) את שמו יעקב. ולכאורה צריך להבין:אם כך היה
הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת "תולדות" "הלעיטני נא מן האדום האדום הזה…על כן קרא שמו אדום" [כה-ל] שם רע מתפשט מיד לכאורה מה ביקש עשיו? "הלעיטני מן האדום האדום הזה", והתוצאה: "על
הרב יוסף יצחק מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת 'תולדות' "ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" מפרש רש"י – "הירבה והפציר בתפילה" התורה מספרת לנו כי רבקה אמנו הייתה עקרה,
הרב יוסף יצחק מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת 'תולדות' "ותקח רבקה את בגדי עשיו בנה הגדול החמודות אשר איתה בבית" והנה מובא במדרש: אמר רבן שמעון בן גמליאל, כל ימי הייתי מכבד את אבי, ולא הגעתי לחלק
הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת 'תולדות' "ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק " "בן חכם ישמח אב"[משלי] יש להבין מהו כפל הלשון? הלא אם יצחק הוא בן אברהם הרי שאברהם הוליד
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תולדות'
פרשת 'תולדות' כאשר יעקב נולד הייתה "ידו אוחזת בעקב עשיו", ולכן נקרא שמו יעקב. כידוע, ליעקב אבינו ניתן עוד שם – ישראל. ההבדל ביניהם הוא, שהשם יעקב מייצג דרגה נחותה
הרב יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת 'תולדות' "בקחתו אל רבקה בת בתואל הארמי מפדם ארם אחות לבן הארמי לו לאשה" (כה-כ) נשאלת השאלה מדוע ישנה כפילות לשון 'בקחתו' – 'לו לאשה'? שמעתי לבאר בשם הגרי"דס
הרב אליהו מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת 'תולדות' "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה-כב) בפרשת השבוע אנו קוראים על לידתם של יעקב ועשו שני אחים תאומים שלכאורה היו אמורים להיות דומים האחד לשני, ובכל זאת היו שונים כל
הרב יעקב בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'תולדות'
פרשת "תולדות" "ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" וכתב רש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה ומאי קמ"ל אלא נאמר אלה "תולדות השמים והארץ" מלא בשני ווים ונאמר "אלה
