צו
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'
נפש כי תחטא בפרשת השבוע פרשת צו זהו כעין המשכיות של פרשה קודמת על ענין הקורבנות וממשיך להופיע תיאור מפורט של אופן הקרבת הקורבנות בבית המקדש. האם מדובר בטקס פרמיטיבי
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' הדמיון בין שולחן למזבח "וכל קרבנן מנחתך במלח תמלח וכו' הקשר בין הקורבן למלח בשבלי הלקט (סי' קמא) כתוב, דמה שנהגו לבצוע על המלח פירשו הגאונים לפי שהשולחן
הרב יצחק מרילא בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' המצוה, ההשקעה הבטוחה! בשבת זו לפני למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה, לקחו כל היהודים במצרים כבש בן שנה לצורך קרבן הפסח שיקריבו ערב הגאולה. המצרים, שעבדו לצאן,
הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת "צו" "זה קרבן אהרן ובניו" וגו' בקדשים אין מלאכה בזויה דבר פלא הוא ששמו של אהרן הכהן לא נזכר בכל פרשת ויקרא אפילו פעם אחת, מה שמצוין הוא רק
הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" [ו-ו] אש זו של התורה שנאמר עליה: "הלא כל דברי כאש נאום ה'"[ירמיה כג] "אש התורה צריך לבעור
הרב יעקב בוטראשולי בדברי תורה לפרשת 'צו'
"צו את אהרן ואת בניו לאמר" וכתב רש"י אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות,ואמר רבי שמעון "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס,ובקרבן עולה יש חסרון כיס
הרב יצחק גגולאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' משל ה"וויסקי" השבת נקראת "שבת זכור", ע"ש פרשת זכור הנקראת בו, בו נצטווינו למחות את זכר עמלק. ונשאלת השאלה, מהו המסר האקטואלי במצווה זו לנו, וכיצד אנו
הרב יצחק גגולאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' לקראת חג הפסח השבת נקראת שבת הגדול, שבת שלפני חג הפסח, המשופעת בניחוחות חג מיוחדים, ובמנהגים רבים, ומגוונים מכל עדות ישראל. ניגש בכמה נקודות מרכזיות ומשמעותיות, מהם ניתן
הרב אברהם חובלאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
"אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" [ו'-ו'] הירושלמי ביומא פ' ד' אומרת "לא תכבה", אף במסעות – בזמן שאדם שרוי בביתו וחייו מתנהלים כתיקונים בסביבת קרוביו ומכריו, הרי היו
הרב אברהם שם טוב בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת "צו" השבת שלפני חג הפסח נקראת 'שבת הגדול' וזאת מפני הנס שנעשה בה, שכן באותה שנה שיצאו בנ"י ממצרים. חג הפסח חל ביום חמישי, ובשבת שלפניו שהוא עשירי בניסן,
