נשא
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת נשא "לאביו ולאימו לאחיו ולאחותו לא יטמא להם במותם כי נזר אלוהיו על ראשו" "כל ימי נזרו קדוש הוא לה'". בהמשך הפרשה כתוב על הנזיר שאם הנזיר נטמא בימי
הרב יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת נשא "כה תברכו את בני ישראל" נאמר במדרש 'כה תברכו' מסר להם הקב"ה הברכות לכהנים במתנה שיהא כח בידם לברך את ישראל. ולפי שעתיד ליתן להם עשרים וארבע מתנות
הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת 'נשא' בכל שנה קוראים אנו בפר' 'במדבר' קודם מתן תורה 'חג השבועות' ובשנה זו שהיא מעוברת קוראים אנו בפר' 'נשא' קודם החג וצריכים למצוא את הקשר בין הפרשה לחג
ח' אהרון מור בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת 'נשא' ההפטרה של פרשת השבוע הינה על סיפורו של שמשון הגיבור, על לידתו, על הוריו מנוח ואישתו ועל הקשר בין ההפטרה הזו לחג השבועות הקרב ובא. בהפטרה זו אנו
הרב שמעון בן יצחק בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת נשא בפרשתינו מובאים הפסוקים הבאים: וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: כמובן מדובר בפרשת סוטה
הרב ברוך ציקואשוילי בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת 'נשא' להיות (גם) 'יהודי בלב' באים אנו מחג השבועות, בו קיבלנו את התורה מחדש, ונדמה שיש לחדד מוסר השכל גדול וחשוב מאד מחג קדוש זה. כאשר עמדו עם ישראל
הרב בן ציון בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת 'נשא' על הפסוק המובא בפרשתנו "כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו" הגמרא במסכת סוטה(לה) אומרת: דרש רבא מפני מה נענש דוד? מפני שקרא לדברי תורה זמירות שנאמר (תהלים קיט)
הרב בן ציון בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת "נשא" פרשתנו מגיעה לרוב לאחר חג מ"ת ולכן מובא בספרים שזו הסיבה שהיא הגדולה מכל הפרשיות בתורה. כיון שלאחר מ"ת היה צימאון גדול לבנ"י ללמוד את התורה לכן מיד
הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת "נשא" "איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל" [ה-יב] ואל תביאני לידי נסיון אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות [סוטה ג.] הגמרא במסכת
הרב יוסף יצחק מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'נשא'
פרשת 'נשא' "ואיש את קדשיו לו יהיו"– פירש רש"ימי שמעכב מעשרותיו ואינו נותנן, לו יהיו המעשרות (בלבד), אף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשרה שהייתה רגילה לעשות. מסופר במדרש
