פרשת שבוע מאת...
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני בפרשתנו התורה מגדירה את בעלי החיים הטמאים: "כל הולך על כפיו בכל החיה ההולכת על ארבע, טמאים הם לכם". רש"י מפרש: "כגון כלב, דוב וחתול". ולכאורה, הלוא רוב
שיחה של הרבי מלובביץ לפסח
פסח פסח בהגדה של פסח נאמר: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". מי זאת "היא"? – הפִסקה הזאת באה בהמשך לפִסקה "ברוך שומר הבטחתו לישראל… בברית בין הבתרים". על אותה הבטחה נאמר
הרב אלירן מושיאשוילי בדברי תורה ל'פסח'
פסח לחג הפסח יש קשר הדוק עם חינוך, את פסח אנו חוגגים לזכר גאולת בני ישראל ממצרים ויציאתם לעבר הר סיני שם קיבלו את התורה המהווה חינוך והדרכה בחיי היום
הרב מיכאל מירון בדברי תורה ל'פסח'
שבת פסח במדרש מתואר שבשעה בה החלו עם ישראל להתקרב לים סוף הם שמעו מאחור קולות מוכרים, וראו את מצרים רודפים אחריהם ושועטים לעברם, עם מיטב החיילים שעוד איך שהוא
הרב יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו 'צו את אהרן לאמר' (ו-ב) אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות, אמר רשב"י ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס. במסכת עבודה זרה (יח.) מסופר כשחלה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'צו'
פרשת צו בזוהר בפרשתנו נאמר: "מי שעוסק בתורה אינו צריך לא לקרבנות ולא לעולות, שהרי התורה עדיפה מהכול". הרמ"ק (רבי משה קורדובירו) הקשה על כך: וכי לומד תורה פטור מקרבנות,
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא ידוע שכל מילה בתורה צופנת בתוכה אין-ספור משמעויות נסתרות, וכן הוא גם באשר לכל אות ותג בתורה. המחשה לכך מופיעה במילה הראשונה של פרשת השבוע, ויקרא, שהיא גם
הרב מיכאל בראל בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא "ויקרא אל משה "…'” אדם כי יקריב מכם קרבן לה'” וגו' ידוע הפירוש מדוע במילה "ויקרא" האות אלף היא קטנה (זעירא) מכיוון שמשה רבינו בענוותנותו לא רצה להראות
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקהל פקודי'
פרשת ויקהל פקודי נדבות למשכן בפרשתינו מספרת התורה כיצד הביאו כל ישראל, אנשים נשים וטף נדבות למשכן. בנדבת מחצית השקל היו הגבלות: בסכום הנדבה – היה צריך להביא מחצית השקל
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'ויקהל פקודי'
פרשת ויקהל פקודי ״אלה פקודי המשכן משכן העדות״ כמה שנים עמד המשכן? הפתרון מפס׳ בנביא בספר מלכים: ״ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה״ בצאת בנ״י מארץ מצרים… ״משכן״ – הוי
