התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'דברים'

התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'דברים'

פרשת דברים

ישנו פתגם של הרב הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב נ"ע שבשבת חזון מראים את בית המקדש השלישי (חזון מלשון ראייה) אלא שזה ראייה למרחוק. לאור האמור יובן הקשר שבין שבת חזון לבין פרשת דברים שהרי קביעות שבת חזון היא לעולם בפרשת דברים.

בפרשת דברים נפתח ספר משנה תורה, למרות שהכל תורה אחת היא, שונה משנה תורה מן החומשים הקודמים בכך שמשנה תורה נאמר לדור שנכנס לארץ ישראל והיה צורך להזהיר בקשר לעניינים מסוימים, שמתחילה לא היה צריך להזהיר אודותיהם. השוני שבין דור המדבר לבין הדור שנכנס לארץ הוא בזה שדור המדבר היה דור דעה ואנשיו היו בדרגתו של משה רבינו שהיתה לו ראייה אלוקית, ואילו אנשי הדור שנכנסו לארץ כבר באו במגע עם גשמיות שזו גם היתה טענתם של המרגלים שהם ראו שבארץ ישראל העם מתעסק עם גשמיות ולא ברוחניות, ולפיכך חסרה להם הראייה באלוקות, לדידם לא היתה אלא שמיעה בלבד ככתוב (דברים ד-א) ו'עתה ישראל שמע' וכו'.

ההבדל בין ראייה לשמיעה הוא: ראיית דבר מסוים אינה מוגבלת, אין בה מיצרים והגבלות, כלומר כשאדם רואה משהו שוב לא יזיזו שום דבר ממקומו להחדיר בו ספיקות בדבר, כיון שבעצמו ראה אותו, ברם כשאדם שומע דבר מסוים אף שהשמועה נקלטת אותה שעה היטב בקרבו, הרי בכל זאת עלול הדבר להתערער באמצעות קושיא, פרט זה מוכיח שגם בשעה שהעניין נקלט לכאורה גם אז הוא בהגבלה.

לפיכך במשנה תורה שנאמר לדור שנכנס לארץ שלא היתה לו אלא בחינת שמיעה באלוקות, יש צורך לצוות על מסירת נפש וכדומה וכמו שאדמו"ר הזקן כותב בספר התניא (פרק כד) שמשה רבנו ציוה לדור שנכנסו לארץ לקרות קריאת שמע פעמיים בכל יום כדי שיקבלו עליהם קבלת עול מלכות שמים במסירות נפש, דברים שלדור המדבר לא היה צורך לצוות ולהזהיר עליהם. עם זאת למרות שהדור שנכנס היה בדרגה פחותה מזו של דור המדבר היה לו גם יתרון שלא היה בדור המדבר שעליו נאמר 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה' וכו' והכוונה לשילה וירושלים, לאחר הכניסה לארץ, הטעם לכך הוא משום שדוקא מתוך הירידה עצמה מתוך שהחלו בני ישראל לבוא במגע עם דברים גשמיים בדרגות נחותות ניתנה ההזדמנות לביצוע הכוונה האמיתית בניין מנוחה ונחלה.

נמצא שתוכן פרשת דברים מציין שני עניינים הופכיים: א- ירידה גדולה. ב- דוקא מתוך הירידה באה אמיתיות העליה, ועניין זה יש גם בשבת חזון, שני הופכים: מצד אחד חלה שבת זו בתשעת הימים ויתירה מזו היא השבת שלפני תשעה באב – זמן החורבן, ואילו מצד שני דווקא על ידי הירידה עתידה לבוא תכלית העלייה, כפי שנאמר בשם ר' לוי יצחק מברדיטשוב נ"ע שבשבת חזון מראים את בית המקדש השלישי שהוא נעלה מקודמיו שיבנה במהרה בימינו על ידי משיח צדקינו בקרוב ממש.

התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*