שמות
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו פרשתנו מספרת כי יתרו הכיר באלוקי ישראל, התגייר ובא להסתופף בצילו של עם ישראל. אבל קודם לכן היה כוהן לעבודה זרה, ויתרה מזו, כדברי חז"ל, הוא עבד כל
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח קריעת ים סוף, שעליה מספרת פרשתנו, צריכה להתקיים גם בעבודת האדם. הוא נדרש 'לקרוע' את ים המחשבות שטורדות את מנוחתו. אמנם נאמר (שיר השירים ח,ז) "מַיִם רַבִּים לֹא
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בא'
פרשת בא בפרשתנו התורה מצווה: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". על בסיס הציווי הזה נכתב בהגדה של פסח: "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים,
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח ״עם זו קנית״ מפרש רש״י, מנין לנו קנין זה לה' כחפץ הקנוי לאדם בדמים יקרים דהוא מאוד חביב על האדם. מה הפירוש לזה? מרע״ה, בחטא העגל, התפלל לה׳
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא האיזון שבבחירה: "וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את ליבו ולא שמע אלהם כאשר דבר ה' "(שמות ח' יא'). למתבונן מן הצד פרעה נתפס כהפכפך כאחד כזה שלא
הרב יצחק אדרת בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות הרמוניה מושלמת! מסופר על מוזיקאי אירופאי מחונן עצום ונערץ שהגיע לגיל תשעים וחמש, התלווה אליו ביוגרף (עורך קורות חיים) על מנת שבבוא העת יכתוב עליו ספר ולשם כך
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וארא'
פרשת וארא הקב"ה הורה למשה ולאהרון: "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת, וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה, יְהִי לְתַנִּין… וַיַּעֲשׂוּ כֵן". מתבקשת כאן השאלה,
ר' אליעזר מושיע בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות חומש שמות ספר הגאולה ב"ה מתחילים חומש שמות ובו ניקרא על גלות מצרים, השעבוד הקשה, ובסוף הגאולה המופלאה באותות ובמופתים ביד חזקה ובזרוע נטויה. על הפסוק "ויקם מלך
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמות'
פרשת שמות הגמרא (יומא סט,א) מספרת שיום כ"ה בטבת נקבע ליום שמחה, ונקרא 'יום הר גריזים'. זה היה כאשר השומרונים שכנעו את אלכסנדר מוקדון להחריב את בית המקדש. כששמע זאת
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא נאמר בפרשה: "לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים" (ו-ו) אמר ר' יעקב שמשון משיפיטובקה
