שמות
הרב גבריאל מנחם יצחקי בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כח, ב) – ופי' אבן עזרא: שיתפארו בהם. כי אין אחד מישראל שילבש כאלה. [וע' ברמב"ן שם בהרחבה]. כלומר, שבגדי
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצוה' ופורים
פרשת תצוה בפרק הראשון של המגילה מסופר על מלכות אחשוורוש ועל כל הסעודות שעשה כשנתישבה מלכותו. בחלקו השני של הפרק מסופר על הריגת ושתי. בפרק השני מסופר באריכות על החיפושים
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תרומה'
פרשת תרומה בין מרכיבי המשכן היו יריעות – הכיסויים שעטפו את המשכן, וקלעים – גדר עשויה רשת פשתן. אלה ואלה הקיפו את המשכן ונועדו להבדיל בינו ובין החוץ: היריעות כיסו
הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח בני ישראל יוצאים ממצרים ביד רמה, וכבר אז ניכר החשש מההצלחה הגדולה, "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים… כי אמר… בראותם מלחמה ושבו
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים", מצוות התפילין היא אחת המצוות החשובות שיש בתרי"ג המצוות
התמ' סימון יוסף ג'אנאשויל בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא בפרשת השבוע מסופר על הציווי המיוחד שבני ישראל נצטוו לפני יציאתם ממצרים "ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית" על כל משפחה לקחת כבש לביתה בעשירי לחודש
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'משפטים'
פרשת משפטים פרשתנו מתארת את עלייתו של משה רבנו להר סיני: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר". מהו ה'ענן'? רש"י מפרש: "כמין עשן הוא, ועשה לו הקב"ה שביל בתוכו".
הרב שמואל בראשי בדברי תורה לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו הפסוק אומר "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מדְבַּר סִינַי". האור החיים הקדוש, מבאר שאין הפסוק בא ללמדנו על המקום ממנו באו, שהרי כבר אמר קודם לכן שהגיעו למדבר סיני, הפסוק
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'יתרו'
פרשת יתרו פרשתנו מספרת כי יתרו הכיר באלוקי ישראל, התגייר ובא להסתופף בצילו של עם ישראל. אבל קודם לכן היה כוהן לעבודה זרה, ויתרה מזו, כדברי חז"ל, הוא עבד כל
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח קריעת ים סוף, שעליה מספרת פרשתנו, צריכה להתקיים גם בעבודת האדם. הוא נדרש 'לקרוע' את ים המחשבות שטורדות את מנוחתו. אמנם נאמר (שיר השירים ח,ז) "מַיִם רַבִּים לֹא
