שמות
ר' אבישי תתרו בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא ויקחו להם איש שה (יב,ג) פרשת בא היא הפרשה השלישית בספר שמות. רז"ל אמרו (חולין ה) "אדם ובהמה תושיע ה' – אלו בני אדם שהם ערומין בדעה (כאדם
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח בסוף הפרשה מסופר על מלחמת עמלק בישראל: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם". רש"י שואל מדוע פרשה זו מופיעה בצמידות למריבת מי קדש, שבה בני ישראל התלוננו "הֲיֵשׁ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בא'
פרשת בא יציאת מצרים הייתה ב"חיפזון", כפי שנאמר בפרשתנו, על דבר קרבן הפסח: "ואכלתם אותו בחיפזון". כך נאמר גם בספר דברים: "כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים". בגמרא ובמדרש מוסבר שהיו
הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח פרשת השבוע עוסקת בעיקרה בנס הגדול של קריעת ים סוף, אך כשמתבוננים בלשון הפסוקים נראה כי ישנה סתירה בין פסוק אחד למשנהו. כשהקב"ה מצווה את משה רבינו לבקוע
הרב גבריאל יצחקי בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות חזינן בפרשה על חשיבות העיסוק בעיקר, ולא בטפל, שעל הפסוק "ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו" (שמות ד, כד) הביא רש"י על אתר מהגמ' בנדרים (לא:), שח"ו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמות'
פרשת שמות הגמרא (יומא סט,א) מספרת שיום כ"ה בטבת נקבע ליום שמחה, ונקרא 'יום הר גריזים'. זה היה כאשר השומרונים שכנעו את אלכסנדר מוקדון להחריב את בית המקדש. כששמע זאת
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'ויקהל פקודי'
פרשת ויקהל פקודי החזקת תורה: ר' אלחנן ווסרמן זצ"ל (מגדולי תלמידיו של החפץ חיים, נרצח ע"י הנאצים הארורים ימ"ש) שימש בתפקיד ראש ישיבת ברנוביץ'. מתוקף תפקידו היה הרב מכתת את
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בשלח'
פרשת בשלח "התיצבו וראו את ישועת ה" המדרש אומר "למה היו ישראל דומים באותה שעה, ליונה שברחה מפני בן הנץ ונכנסה לנקיק סלע והיה הנחש נושף בה אם תיכנס לפנים
הרב דוד בוטראשוילי בדברי תורה לפרשת 'כי תשא'
פרשת כי תשא יום אחד חסידי אדמו״ר הזקן באו אליו בתלונות קשות מאד ואמרו לו, ״ רבינו, איך יכול להיות שאנחנו עושים מעל ומעבר והמצב בפועל הוא שאנחנו בחרפת רעב.
חכם שלום טטרואשוילי בדברי תורה לפרשת 'תצווה'
פרשת תצווה כוחה של נשמה יהודית אנו רואים את כוחו של משה רבינו כמנהיג מיתולוגי של עם ישראל שמסר את עצמו עליהם, ואפילו ביקש שימחה שמו ואל תיפול משערתם של
