ויקרא
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו לפרשת צו – שבת הגדול אנו קוראים בהגדה של פסח: "ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת
הרב מאיר גור בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת צו התורה מכפרת על כל העוונות חכמים מספרים על רבן יוחנן בן זכאי, שהיה מהלך בירושלים ליד הר הבית, בזמן שהוא היה חרב. אחריו היה הולך רבי יהושוע בבכי
שיחה של הרבי לפרשת 'צו'
פרשת צו בסוף פרשתנו מסופר על שבעת ימי המילואים, שבהם הכינו את המשכן לעבודת-הקודש. מדי יום ביומו הקים משה רבנו את המשכן והקריב את הקרבנות. ובכל-זאת אמרו חז"ל, ש"כל שבעת
הרב יוסף מודזגברישווילי בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא "כל חלב לה" (ג-טז) כל אדם הרוצה לזכות את עצמו במצוות הצדקה יכוף יצרו ויביא קרבנו מן היפה והמשובח ביותר שבאותו המין שיביא ממנו כנאמר בתורה: "והבל הביא
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא המילה 'ויקרא', הפותחת את הפרשה, מתארת את פניית הקב"ה אל משה רבנו בעניין עבודת הקרבנות. אך מאחר שהיא נבחרה לשמו של ספר מרכזי בתורה, בהכרח שהיא צופנת בתוכה
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'שמיני'
פרשת שמיני "יין ושכר אל תשת" בפס' זה התייחד הדיבור לאהרן הכהן ומדוע א. לנחמו על מות שני בניו. ב. כי ענין זה שייך דוקא לכהנים. "חוקת עולם לדורותיכם" אומרת
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'ויקרא'
פרשת ויקרא ויקרא אל משה…. ידענו כי א' ד"ויקרא" זעירא היא. ומדוע, אמר מ"ר ע"ה, דכל קריאה וקריאה של ה' אליו לשון מקרה הוא כמ"ש ב"בלעם" ו"יקר" ולא ויקרא. אמר
הרב אברימי מיכאלשוילי בדברי תורה לפרשת 'שמיני'
פרשת 'שמיני' פרשת שמיני מתחילה בתיאור הדברים שנעשו ביום השמיני למילואים. לאחר שבעת הימים הקודמים, שבהם הקימו ופירקו את המשכן בכל יום, הקימו אותו סופית ביום השמיני, ואז החלה למעשה
הרב אברימי מיכאלשוילי בדברי תורה לפרשת 'אמור'
פרשת 'אמור' בפרשתנו מופיע הציווי על ספירת העומר שאנו סופרים בימים אלה: "וספרתם לכם… שבע שבתות תמימות תהיינה". מתי השבתות תמימות? בגמרא נאמר, שהדבר קורה כאשר פסח חל בשבת, ואז
הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'צו'
פרשת 'צו' 'לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי' (צו ו-י) 'כל מנחה אשר תקריבו לה' לא תאפה חמץ' (ויקרא ב-יא) ידועים דברי 'השל"ה הקדוש' שסדר פרשיות השבוע כפי שנתבונן
