Archive
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'בא'
פרשת בא המצווה לספר בליל חג-הפסח על הניסים והנפלאות שעשה עמנו הקב"ה ביציאת מצרים נלמדת מהפסוק בפרשתנו: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים". כאשר הרמב"ם מפרט ציווי זה הוא
הרב יוסף מוזגרשוילי בדברי תורה לפרשת 'בא'
פרשת בא כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא בארץ מצרים" (יא-ד) משה רבנו אמר למצרים שהשם יתן להם מכה חזקה כחצות הלילה ולא בחצות משום שלא רצה שיאמרו איצטגניני
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וארא'
פרשת וארא בסוף הפרשה הקודמת זעק משה רבנו אל ה' "למה הרעותה לעם הזה!". על כך באה התשובה בתחילת פרשתנו: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שדי, ושמי
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם, וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי". נראה לי בס"ד לבאר את הפסוק הזה בדרך רמז. הנה קבלה בידינו מרבותינו, שכאשר
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'בא' וט"ו בשבט
פרשת 'בא' וט"ו בשבט "הארבה" – ט"ו בשבט – המכנה המשותף מה משותף בין הארבה ל"ט"ו בשבט"? כ' שהארבה הכיל 7 מינים: ילק, חסיל, גזם, חגב, ארבה, סלעם… וכ"כ שבט"ו
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא "דצ"ך, עד"ש, באח"ב" כ' בהגדת הפסח דר"י היה נותן בהם סימנים: "דצ"ך, עד"ש, באח"ב". מדוע דוקא סימנים אלו, מה מיוחד דוקא בחלוקה זו? מאריך המלבי"ם בסוף פרשת "בא",
הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות לשדך בין גוי לגויה ע"פ הנ"ל נשאלו ראשונים שאלה, אדם המכיר עובדת זרה בביתו, בעבודתו, ורוצה לעזור לה ולתווך בינה לבין פיליפיני אחר שהוא מכיר. האם שרי או
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'וארא'
פרשת וארא "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'" "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נועדתי להם" על פי פירוש רש"י דיבר איתו
הרב יעקב טטרוא בדברי תורה לפרשת 'שמות'
פרשת שמות 'עמו אנוכי בצרה אחלצהו ואכבדהו' (תהילים צא-טו) "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה.. את יעקב איש וביתו באו" בכדי להבין את הפסוק הזה נצטרך לשאול כמה שאלות א-
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'שמות'
פרשת שמות הקושי הגדול של שעבוד מצרים היה בכך שהמצרים מיררו את חייהם של בני-ישראל – "וימררו את חייהם". חז"ל מפרשים, שמירור החיים נעשה על-ידי העבדת בני-ישראל בעבודה שאין לה
