פרשת 'תזריע מצורע'
פרשתנו מתחילה במילים "אשה כי תזריע וילדה זכר".
רש"י מפרש על מלים אלו " כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף".
דהיינו שבפרשיות הקודמות מלמדת אותנו התורה על עניני הקורבנות הבאים מן החי ומן הצומח, ועל סוגי הקורבנות הבאים מהם להקרבה על גבי המזבח, וכן סוגי החיות והבהמות המותרים באכילה ואיזה אינם מותרים באכילה, אבל בפרשתנו עוברת התורה לדון בדיני אדם בדרכים שבו הוא נטמא ובאיזה דרכים הוא נטהר.
ועל זה מסבירים חז"ל (מדרש רבה ריש פרשתינו) "כשם שיצירתו של אדם הייתה אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף.
ומה באמת היתה הסיבה לכך שהאדם נברא רק לאחר כל הנבראים? מסבירה לנו הגמרא במסכת סנהדרין (ל"ח ע"א) כמה סיבות.
א.כדי שאף אחד לא יאמר שח"ו האדם היה שותף לקב"ה במעשה בראשית . שאם הוא היה נברא ראשון היה אפשר לומר שכאילו הוא עזר לקב"ה בבריאת העולם שנברא אחריו.
אומנם חז"ל למדונו שישנם מצוות מסוימות שעל מי שמקימם כתוב שנעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית. כגון מי שדן דין אמת, וכן כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך וכו' ,וכן כל המשמר את המועדות, וכן כל המקדש וכו' ואומר ויכולו . אם כן אנו רואים שחז"ל קראו לו "שותף" לקב"ה? אלא הכוונה היא שע"י המצוות האלה גורם האדם לקיום ושימור העולם שהקב"ה כבר ברא, שלא יחרב. ובזה נחשב הוא כביכול לשותף במעשה בראשית.
ב. שהאדם נברא אחרון כדי שיגיע לעולם מוכן ומושלם ויכנס למצווה מיד או לסעודה מיד. ולכאורה איזה מצווה היה אדם מוכן לקיים מיד? כתבו המפרשים שהכוונה על שמירת השבת.ועל זה מביאה שם הגמרא משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושיכללן והתקין סעודה ורק אח"כ הכניס אורחיןוכו'. דהיינו שבזה מראה לנו התורה את מעלתו של האדם שהוא נזר הבריאה ושבשבילו ברא הקב"ה את העולם.
ג. שמשום כך נברא האדם אחרון שאם תזוח עליו דעתו והתנהגותו לא תהיה כראוי אומרים לו יתוש קדמך, שלשול קדמך.
ועל זה אומר דוד המלך עליו השלום "אחור וקדם צרתני" ולכאורה לא מובן אם אחור (אחרון) צרתני למה כתוב וקדם (ראשון)? אלא לומר לך שאם אדם מתנהג כראוי והולך בדרך ה', בקיום התורה והמצוות אז ידע לו האדם שהוא ראשון במעלת כל הנבראים ובשבילו נברא העולם, אבל אם לא מתנהג כראוי אומרים לו יתוש קדמך. שכשם שעל יתוש נאמר מכניס ואינו מוציא דהיינו שאין ממנו הנאה לעולם, כך האדם שלא מתנהג כראוי אין ממנו הנאה לעולם, ובכל אופן גם לאדם כזה היתוש קדם לו א.בזמן הבריאה,ב. בזה שהיתוש בכל אופן מקיים את יעודו בעולם ואדם זה לא.
והמהרש"א פירש שלכך אמרו יתוש קדמך כדי להיפרע מהאדם שלא מתנהג כמו שצריך כעין מה שקרה לטיטוס שהיה מתגאה לומר אם גיבור הוא (הקב"ה) שיעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה וכו' בא יתוש ונכנס בחוטמו.
והנה על פי דברים אלו יובן מאמר המדרש (שמות רבה פרק כ"א ו') על הפסוק "ואתה הרם את מטך" אמר לו הים למשה מפניך איני נקרע, שאני גדול ממך, שאני נבראתי ביום ג' ואתה ביום ו', מה עשה הקב"ה למשה נתן ימינו על ימינו של משה וברח הים. ע"כ. וכבר בארו המפרשים שמה שנתן הקב"ה ימינו הכוונה היא בזכות התורה שנתנה הקב"ה למשה מימינו ובזכות זה נקרע הים.
ויהי רצון שנזכה ללמוד תורה וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל יעודנו ותפקידנו בעלם בעבודת ה' ובאהבת ישראל, בין אדם למקום ובין אדם לחברו, ונזכה לביאת המשיח בקרוב אמן.
הרב יוסף יצחקמרילאשוילי הי"ו מחולון
