פרשת במדבר
חשיבות הסדר:
" איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל ".
ידוע ומפורסם שבתורה הקדושה אין אות וכל שכן מילה מיותרת. עד כדי שרבי עקיבא היה דורש את התגים שבספר תורה ולומד מהם הלכות רבות. א"כ מפליא לראות איך שהתורה מאריכה מאוד לתאר בפרוטרוט כיצד הלכו בני ישראל במדבר, כל שבט במקום המיועד לו. מהו הסדר שבו הובילו את כלי המשכן. באיזה סוג של בד כיסו כל חלק. אלו משפחות מבני לוי היו מופקדות על נשיאת מגוון החלקים של המשכן. בעל כורחנו שמסתתר כאן לימוד לחיי היום יום. אומר ר' אהרון קוטלר זצ"ל כאן רואים עד כמה העלתה התורה על נס את חשיבות הסדר. לעיתים נראה כי הצורך בסדר הוא לעיכובא דווקא אצל מי שבטבעו אינו מסודר, כך שכל טרדה קטנה כגדולה יכולה לבלבל אותו ולהוציא אותו משלוותו. אך הסיטואציה בה עם ישראל היה מצוי מוכיחה, כי הסדר הכרחי לכולם. הרי במדבר כל צרכיהם היו מצויים להם בנקל – המן שהיה מזונם העיקרי בו הייתה אפשרות (שנראית שייכת למדע בדיוני אילולי התורה מעידה ע"כ) לטעום את כל המאכלים המצויים בעולם (ישנו נידון בפוסקים אם היו יכולים לטעום בו טעם של דבר טמא כי סוף סוף אין זה האיסור בעצמו או שמא אין ראוי ללחם רוחני שיהיה בטעם כזה). כמו כן מחמת החומר הנקי והזך ממנו היה המן עשוי, לא היו צריכים לצרכיהם כי היה נבלע באיבריהם, ללא צורך שמערכת סינון הפסולת של הגוף תכנס לפעולה. אף הבגדים היו גדלים עמהם, מה שמנע מהם להתרוצץ אחר הסיילים בחנויות הביגוד וההנעלה השונות. בל נשכח שמכבסה גם כן הייתה במדבר תחת השם "ענני הכבוד" אך היא הייתה ניידת, ואת פעולות הכיבוס והייבוש יחד עם המרכך, הייתה עושה על גופו של כל אחד ואחד, ללא צורך לפשוט את הבגדים. שלא נדבר על מזג האוויר הנעים שליווה אותם במדבר הרותח משהו . ואחר כל זאת עדיין התורה נותנת מקום לסדר, סימן שזהו אחד מהגורמים העיקריים לקיום העולם על מכונו. ר' ירוחם המשגיח של ישיבת מיר היה אומר כי ניתן לראות בקרב האומות המסודרות את השלכות כושר הארגון, שגורם באופן ישיר לתפוקה מוצלחת בכל הקשור לפיתוח מדעי וטכנולוגי. על אחד מגדולי בעלי המוסר מספרים כי הגיע לבקר את בנו בישיבה, וביקש תחילה לראות את חדרו וארונו. אלו היו מסודרים ומיד לאחר מכן פנה לצאת ממתחם הישיבה. מלוויו הסבו את תשומת ליבו לכך שלא ראה את בנו. נענה לעומתם ואמר כי אין שום צורך, מאחר שהסדר בחדרו מראה על סדר בראש וממילא בלימוד ואין לו שום ספק באשר לעלייתו הרוחנית. סדר אין פירושו להיות עסוק בדבר אחד, אלא אף שיש טרדות רבות מכל מקום אין זה גורם לי לבלבול הדעת, ואני הוא המכתיב מתוך מכלול השיקולים וההעדפות שעומדים לנגדי. אין שום סתירה בין עומס לסדר, הכול יכול להיעשות אבל מתוך שלטון דעת ותפקוד תקין. ממילא אדם שמסודר בחיצוניותו זה מקרין אף על פנימיותו וכדברי חובת הלבבות הידועים "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". ניתן להתרשם מהדברים אף בספרו של הרמח"ל "מסילת ישרים". הספר מבוסס על הברייתא של ר' פנחס בן יאיר. ובו רמח"ל ברוב גדלותו משרטט לנו את סולם העלייה המתאים, עד לדרגות הגבוהות ביותר בעבודת ה'. בפתיחתו לספר מציין המחבר " והאדם לא נברא רק להתענג על ה' ". האדם הגיע לזה העולם כדי ליהנות מרוחניות אמיתית ולא מזוייפת כמדיטציות או בודהיזם למיניהם. וכיון שזוהי תכליתו, ניתנו לו השכל והכלים בהם יוכל להבין ולהכיל את ההנאה. אלא שבעולמנו רבים הם הניסיונות והאתגרים, שלעיתים מסיתים את האדם מלהתמקד במטרה, כך שעלול להגיע מצב בו האדם גמר את חייו, ובעצם לא הזיז אפי' יד בכל הנוגע למטרה לשמה הגיע לעולם. כשיש הדרכה נכונה ובנוסף צועד האדם עקב בצד גודל מתוך סדר והרחק מעיני הבלאגן מובטח לו שברבות הזמן יעלה ויתעלה ויראה ברכה בעמלו. בהצלחה.
שבת שלום מבורך.
הרב מיכאל מירון הי"ו מבית שמש
לע"נ יוסף בן בת ציון , ואווה בת סימה תנצבה.
