פרשת מסעי
בפרשתינו מסופר על ארבעים ושתיים מסעות שעברו בני ישראל. הבעש"ט מסביר שאותם המסעות הם מצויים אצל כל אדם במשך שנות חייו, הפסוק "אשר יצאו מארץ מצרים" זה מדבר על לידת האדם ואחר כך האדם עובר את שאר המסעות עד שהוא בא לארץ החיים העליונה. ולמרות שבין המסעות שאדם עובר בימי חייו יש מסעות שהוא לא בדיוק עושה את רצון ה', הרי מובן שהמסעות עצמם הם קדושה אלא שיש בחירה חופשית וזה ביד האדם איך להתנהג, וכאשר האדם בוחר להתנהג כמו שצריך בדרך התורה והמצוות שעל זה יש לו גם נתינת כוח וסיוע מלמעלה כי התורה אומרת לו 'ובחרת בחיים' אזי כל המסעות שלו הם עליות מחיל אל חיל בקדושה. ולדוגמא הוא מביא את מסע קברות התאווה ש'שם קברו את העם המתאוים' שעניינו בקדושה הוא דרגה כזאת שאין שייך בה תאווה כלל אבל מכיוון שיש את הסטרא אחרא אז יש דברים שנעשים באופן של היפך הטוב.
הרבי מליובאוויטש מסביר: אצל האדם יש מלא מסעות שהוא עבר במשך חייו חלקם נוצלו לדברים טובים בדרך התורה והמצוות אבל היו גם כאלה שלא כל כך היו בקו הישר ובדרך הטובה, ולכן על האדם לעשות חשבון נפש מה עבר עליו ולקבל החלטה שמהיום והלאה המסעות שיהיה לו במשך ימי חייו יהיו בדרך הישר, ובפרט מצד העניין של 'ובחרת בחיים'. אילנא דחיי – פנימיות התורה שהיא מגלה את הטוב שבכל עניין ומהפכת את הלא טוב לסם חיים.
וכך הוא גם בעניין 'ימי בין המצרים' (שלעולם פרשת מסעי נקראת בהם) שהעניינים שגרמו לבין המיצרים לא היו נגרמים לולא ההתערבות של הרע והסטרא אחרא ובדוגמת חטא העגל שהוא השורש לכל החטאים שלאחריו, שהרי ידוע שהחטא בה כתוצאה מכך שבני ישראל התבוננו במרכבה (בפני שור שבמרכבה) בשעת מתן תורה. ונמצא איפוא שאפילו עניין כזה שעלול להביא לחטא גדול ביותר עד לחטא העגל (שהוא חטא חמור מאוד כי זה כפירה בקב"ה) הרי כאשר 'ובחרת בחיים' אזי מונעים את החטא, ויתר על כן מנצלים עניין זה במדרגה נעלית בקדושה עד להתבוננות במרכבה למעלה מה שראה הנביא יחזקאל בן בוזי. וכשם שמצינו אצל ירבעם בן נבט שכאשר המשנה רוצה להביא דוגמא על אחד שחטא והחטיא את הרבים היא מזכירה את ירבעם בן נבט, בכל זאת נאמר עליו בגמרא (סנהדרין קג:) שלמד ק"ג פנים בתורת כהנים, 'והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה' הוא למד ביחד עם אחיה השילוני וחידש חידושים כאלו בתורה שרק שניהם יכלו לעשות זאת אלא שעל ידי תערובת הלעומת זה-היפך הקדושה, הוא נתהפך אל הקצה השני (ק"ג בגימטריא עגל) ואם הוא היה 'בוחר בחיים' הוא היה יכול לנצל את שכלו באופן נעלה ביותר.
וכן הוא גם בנוגע לימי בין המיצרים, שהעניינים שגרמו לכך זה אך ורק בגלל הלעומת זה-הסטרא אחרא, אבל למרות זאת הרי על ידי תשובה זדונות נעשות לו כזכויות ועל ידי התשובה מיד נגאלין בגאולה האמיתית והשלימה.
והימים האלו יהפכו לששון ולשמחה ועל ידי 'בין המיצרים' יבואו ל'נחלה בלי מיצרים' שתתגלה בקרוב על ידי משיח צדקינו בקרוב ממש.
התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
