פרשת פקודי
ויברך אותם משה
כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה: וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה כֵּן עָשׂוּ וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה: (פרשת פקודי לט. מב' מג')
ויברך אתם משה. אמר להם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, (תהלים צ יז) ויהי נעם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו וגו', והוא אחד מאחד עשר מזמורים שבתפלה למשה: בפרשתנו, מקים משה רבנו עליו השלום את המשכן. לבדו, שכן על שמו נקרא וכל פרט ופרט בו נעשה "כאשר ציוה ה' את משה". ומשום שנעשה בשלמות כה נשגבת, בכוונות כה נעלות, בפיקוחו והכוונתו של אבי הנביאים משה רבנו, השתקפה השליחות גם במעשה ידיו, שעל כן אמרו בגמרא (סוטה ט.) כי "מעשי ידיו של משה לא בטלו", והמשכן לא חרב ולא שלטו בו ידי אדם ושיני הזמן, אלא "עצי שיטים עומדים" (שמות כו.טו) וקיימים לעד לעולם. (יומא עב.) ובשלמות זו של המשכן, התגלה גם כבוד ה' בשלמות: "וכבוד ה' מלא את המשכן". (שמות מ.לד') אומר המדרש רבא (פקודי פרשה נב. ב') תאלמנה שפתי שקר, מדבר במשה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא לעשות לו משכן, מיד אמר משה לישראל (שמות כה, ב): ויקחו לי תרומה, היה משה עושה במשכן והיו ליצני ישראל אומרים אפשר שהשכינה שורה על ידי בן עמרם.
אמר רבי יוחנן ששה חדשים היה עוסק במשכן, שלשה חדשים עשאוהו ושלשה חדשים קפלוהו, אף על פי כן היו מליצין אחריו ואומרים הרי נעשה, לא היה משה אומר שישרה שכינתו אצלנו.(ראש השנה דף לא.) והקדוש ברוך הוא נתכון להעמיד המשכן בחדש שנולד בו יצחק אבינו, לא עשה אלא כשהגיע אותו החדש אמר הקדוש ברוך הוא למשה ביום החדש הראשון תקים את המשכן, אותה שעה אמרה רוח הקדש: תאלמנה שפתי שקר, אותם שמליצים אחר משה, לא עשה, אלא כיון שאמר האלהים למשה שיקים את המשכן התחילו טוענין אותו ובאין כל אחד ואחד ממלאכתו, שנאמר: ויביאו את המשכן אל משה. מפורש בפסוק כי משה רבנו הוא שהקים את המשכן, שנאמר: וידבר ה' אל משה לאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד: (שמות מ. א' ב') הוי אומר בא' בניסן! ויש לשאול, מדוע ייחסה התורה את הקמת המשכן למשה לבדו? היכן בצלאל? היכן אהליאב בן אחיסמך? היכן כל חכמי לב? היכן הנשים שבידיהן טוו? היכן כל הנודבים והתורמים למיניהם? ועוד תימה, בניית המשכן ארכה כחודשיים ומחצה שהרי החלו בבנייתו למחרת יום הכיפורים יא' בתשרי, ונמשכה עד כה' בכסלו. ומדוע המתינו עד חודש ניסן כדי להקימו? על זה אומר המדרש – ההמתנה הייתה כדי להגיע ליום שבו נולד יצחק אבינו! הוא העולה הראשונה שעלה על המזבח הוא שהקריב את עצמו על מזבח ה' כדי למלא רצונו יתברך – "והעלהו שם לעולה" אומר הקב"ה המתינו עם חנוכת המשכן להשרות בו שכינה ליום הולדתו של יצחק אבינו. ומדוע ייחסה התורה את הקמת המשכן למשה לבדו?
אומר המדרש, כיוון שגמרו מלאכת המשכן היו מצפים מתי תשרה שכינה בו והיו מצטערים הכל מפני שלא שרתה שכינה עליו, מה עשו? הלכו אצל חכמי לב ואמרו להם מה אתם יושבים? העמידו אתם את המשכן ותשרה שכינה בו, היו מבקשים להעמידו ולא ידעו כיצד, וכשהם חושבים להעמידו הוא נופל. מיד הלכו אצל בצלאל ואליאב, אמרו להם, בואו אתם והעמידו המשכן שעשיתם שמא על ידכם ראוי לעמוד. מיד התחילו להעמידו ולא יכלו, התחילו מסיחין ומרננין ואומרים, ראו מה עשה לנו בן עמרם שהוציא את ממוננו במשכן הזה, הטריח אותנו כה רבות ואמר לנו שהקדוש ברוך הוא יורד מן העליונים ושוכן בתוך יריעות עיזים, שנאמר: "ושכנתי בתוכם". ולמה לא היו יכולים להעמידו? אלא שהיה משה מיצר שלא השתתף עימהם במלאכת המשכן. כיצד? הנדבה ניתנה על ידי ישראל, והמלאכה נעשתה על ידי בצלאל ואהליאב וחכמי לב, ולפי שהיה משה מיצר, העלים הקדוש ברוך הוא מהם ולא היו יכולים להעמידו, כיון שהטיחו פניהם מכל מקום ולא היו יכולים להעמידו, נכנסו כל ישראל אצל משה, אמרו, משה רבנו, כל מה שאמרת לנו עשינו, וכל שצויתנו לתן ולהוציא נתנו הכל, והרי כל המלאכה לפניך, שמא חיסרנו שום דבר, או ויתרנו על כל מה שאמרת לנו? ראה הכל לפניך! והיו מראים לו כל דבר ודבר, שנאמר: "ויביאו את המשכן אל משה". וכתיב "וירא משה את כל המלאכה אשר עשו אותה כאשר ציוה ה' כן עשו". אמרו לו, לא כך וכך אמרת לנו לעשות? אמר להם, הן. אמרו לו, ואם כן למה אינו עומד? הרי כבר נצטערו בצלאל ואהליאב וכל חכמי לב להעמידו ולא היו יכולים, והיה משה מיצר על דבר זה, עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לפי שהיית מיצר שלא היה לך חלק בעשיית המשכן לפיכך לא יכלו אותם חכמים להעמידו, כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך לא עומד, שוב אינו עומד לעולם! ואיני כותב לו הקמה אלא על ידך שנאמר: "ויקם משה את המשכן". וכן הוא אומר: "וידבר ה' אל משה ביום החודש הראשון באחד לחודש הוקם המשכן אוהל מועד": אז אמר משה ריבונו של עולם, איני יודע להעמידו! אמר לו, עסוק בידך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאליו, ואני כותב עליך שאתה הקימות אותו, שנאמר: "ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן": ומי העמידו? משה! שנאמר: "ויקם משה את המשכן ויברך אותם משה", יהי רצון שתשרה ברכה במעשה ידכם! (מדרש תנחומא סימן יא). ומה הלקח? אין לנו מושג בסודות המשכן וכליו. חז"ל הקדושים רמזו מעט באמרם (ברכות נה. ע"א) שבצלאל, הממונה על עשיית המשכן, יודע היה לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ – הרי זה עומק חכמת הקבלה שאין ידוע לנו אפילו אפס קצהו. לא בכדי היה צריך הכל להיעשות "כאשר ציוה ה' את משה", על דעת כוונותיו של משה רבנו אדון הנביאים. ביטוי החוזר ונשנה בפרשתנו בכל פרט. ועם כל זאת, הרי לא משה עשה את המשכן, ואף לא בצלאל: "ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה' את משה כן עשו". (שמות לט.לב') ובהם, הן לא נאמר שידעו את הסודות ואת הכוונות הרמות והנשגבות. להורות לנו, שברגע שעשו על פי ההוראות וההנחיות, והקפידו שיהיה המעשה בשלמות וכיאות.
מונחות במעשה זה כל הכוונות הנשגבות הנאצלות והעמוקות שהשיג משה רבנו, כל מה שמונח וצפון בהוראתו של הבורא יתברך! ועוד נלמד מכך שלמרות שעם שלם הביא את תרומותיו, וחכמי הלב עשו מלאכת קודש ומה לא הביאו לפרויקט הלאומי הנפלא הזה, עצי שיטים, יריעות עיזים, אבני שוהם, כלי כסף וזהב ומה לא? וכל זה בלא שהקדוש ברוך הוא יורה על הקמת המשכן, אין באפשרות שום בריה בעולם להקימו. מכאן שהכל רק ברצונו יתברך, סיעתא דשמיא! ובזכות מי ירדה שכינה? הוי אומר בזכות משה רבנו עליו השלום. למרות שהוא אישית לא תרם למשכן, שהרי כשעסקו ישראל בביזת הים משה רבנו עסק בארונו של יוסף, ועליו נאמר "חכם לב יקח מצוות"! (סוטה דף י"ג.) אבל הוא זה שנתן את ההוראות, הוא אשר הנחה את עם ישראל בבניית המשכן, ולמרות זאת היה לו צער בלבו מדוע המשכן לא עומד על תילו והשכינה לא שורה בו! לכן זכה שנזקף כל המשכן לזכותו, רחמנא לבא בעי! (סנהדרין דף קו:)
הרב רפאל טטרוא הי"ו – ירושלים
