פרשת אמור
צרפתי לא יהודי, רופא במקצועו, הגיע יום אחד לביתו של שליח חב״ד בפריז. הוא מביט בתמונתו של הרבי מלובביץ׳ הניצבת על הקיר בכניסה לביתו ואומר לשליח, ״אתה יודע, אני מכיר את האיש הזה״. מאין אתה מכיר אותו, שאל השליח. הוא למד יחד איתי בסורבון. אני זוכר כשהוא היה נכנס לשיעור, היתה לו אדרת פנים מאד אצילית. היתה תחושה שמדובר באיש אצולה. והמחנך? היה עוצר את ההרצאה מהרגע שהוא היה נכנס לאודיטוריום ועד לרגע שהיה מתיישב על כסאו. עשו לו כבוד של מלכים וזה היה 60 שנה אחרי, אבל הוא השאיר רושם כה עמוק שלא מש מזכרונו.
אנחנו כל כך עסוקים בהשרדות היומיומית ומשום מה שכחנו איך ראוי להתלבש, לאכול, לדבר, לחשוב ולעשות. הרי הלבושים של האדם מגדירים את עצם נפשו, הדיבור של האדם מתאר את אישיותו. מחשבותיו של האדם מתארים את עולמו ומעשיו של האדם מתארים מי הוא באמת. הרי זה לא רק מה עשית כאן, אלא איך עשית זאת.
לכל מבנה אישיותי בעם יש את המרכיב התודעתי, המחשבתי, הרוחני והגשמי שלה ואת לבושי הנפש שלה. אתה לא היית מצפה מראש ממשלה, מנשיא בעם, מדמות ציבורית, לבוא לפגישות עם ג׳ינס וקפקפים או להתבטא כעמך. למרות שזה מאד נעים ומאד נח, יש קוד לבוש והתנהגות לכל שם תואר: כהן, לוי, וישראל. כל אחד מהם מחזיק בדרגה של קדושה וחולין. אם ברצותך להיות חלק מממלכת כהנים, אין שום סיכוי שתגיע לזה ללא מסע בפנימיות התורה שתאפשר לך להתממש מחדש מתוך יסודות נצחיים לחיים של משמעות.
אדם קדוש הוא בעל יכולת הבדלות מחד והתקשרות/התחברות מאידך. הוא נבדל מכל ענייני העולם ולא נותן להשפעות רגשיות לתפוס אצלו מקום בנפש. מצד שני, הוא בעל יכולת להתחבר ולהתקשר עם נפשו של כל אדם ובידיעת מצבך הנפשי, אפשר בקלות למפות אותך. בכל אחד מדרגות הקדושה הללו, יש אינספור דרגות ואינספור רבדים, והשאלה היא: מתוך איזה עולם אתה פועל. חיבור או פירוד. אתה יכול לדעת את כל הש״ס בע״פ ועדיין להיות במצב נפשי של ניתוק ופירוד (טומאה).
במציאות בה הרוב המכריע של העם לא ממש מחובר לעצמו, אסור לנו לשפוט את בני האדם עפ״י מראה חיצוני. מאידך, ללבושיך יש השלכות. בפרשתנו, תשימו לב טוב כיצד הקב״ה מבקש ממשה לפנות אל הכהנים, אל אהרון ובניו ואל בני ישראל. אל הכהנים הוא מבקש לפנות באמירה. אל בני ישראל הוא מבקש לפנות בדיבור ובציווי.
כהן מחויב לקדש את מחשבותיו, מילותיו ומעשיו. להיות אדם שכזה, זאת משימה המצריכה לימוד פנימיות התורה באופן מתמיד, המשנה את כל הזהות ולבושי הנפש שלך מן הקצה אל הקצה.
כשאתה מביט בבני אצולה, בתלמידי חכמים אמיתיים, בחסידים ובעלי תשובה שעובדים על עצמם ומידותיהם, אתה רואה איפוק בלבוש, אתה רואה עידון בשפת הדיבור, אתה רואה סבלנות, אתה רואה שלווה פנימית. אתה רואה אדם שלא נבהל ממצב, ממקרה ומכל אתגר העומד בפתח. אדם שכזה הוא קדוש. אדם שכזה הוא במסלול של קדושה. אדם שכזה, די באמירה כדי לגרום למודעות לשנות את דפוסי ההתנהגות.
לפני כמה שנים, נפגשתי עם מנכ״ל של אחד מרשתות של החינוך החרדי בארץ. באתי לפגישה לבוש עם חליפה בצבע כחול navy מאד מעודנת, אך חולצתי היתה לבנה עם פסים אדומים. היתה פגישה מאד טובה ובתום הפגישה נפרדנו לשלום. שעתיים לאחר הפגישה, קיבלתי טלפון ממי שתאם את הפגישה ולצערו הוא נאלץ להודיע לי כי הם לא מעוניינים להתקדם. התשובה שקיבלתי די הפתיעה אותי. הם אמרו לי שאני לא נראה ולא לבוש מספיק חרדי לטעמם והם חוששים מכך מאד. ללא ספק יכולתי לשפוך קיטון של ביקורת. אבל זה לא יעזור וזה גם לא מנחם ולבטח לא זו דרכו של יהודי. אם הכל בהשגחה פרטית, אז זה מסר שעליך לפעול מתוכו.
חברים, אדם בדרגת כהן הוא אדם פנימי המקדש את מחשבותיו, מידותיו ומעשיו לשם התחברות מתמדת. אדם שהוא כהן לא יכול ליצור אינטראקציה בעלת אינטרס אישי עם העם. יש גבולות גזרה מאד מוגדרים עד לאן הוא יכול להפריז. אם ברצונך להיות שייך לממלכת כהנים, עליך להבין כי הרצון הזה מחייב. הרצון הזה מצריך שינוי דפוסי, חשיבה, דיבור, מעשים ולבושים באופן בלתי פוסק. פרשת אמור עוסקת רבות בלבושים ובתנאים האישיים והסביבתיים המקדשים ומטמאים את האדם.
עלינו לזכור כי נשארנו עם, כי לא שינינו את לבושנו, את הנהגותינו ואת לשוננו, לשון הקודש. תנועת חב״ד היא ללא ספק אחת מנקודות השיא בעם ישראל שבה אפשר לראות אצילות, נתינה ללא גבול, חסד, הבדלות והקפדה עצומה על פרטים והחמרות עצמיות, כדי לשמש דוגמא חיה ממצביאם, מהו בכלל מראה כהן.
הרב דוד בוטראשוילי הי"ו מאשדוד
